הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, דנה (יום ג', 16.1.18) בתיקון לחוק שירות ביטחון.

לפי התיקון המוצע, צעירה בגיל גיוס שקיבלה פטור משירות בצה"ל מטעמי הכרה דתית, תחויב להודיע בתוך שנתיים ממסירת התצהיר או במהלך תקופת הקריאה לשירות סדיר, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים שעל בסיסם ניתן לה הפטור. במקרה זה, יבוטל הפטור שניתן לה.

הפטור משירות צבאי יכול להתבטל גם במצב שבו נקבע בלשכת הגיוס שהמיועדת לשירות ביטחון נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה. במקרה זה, לשכת הגיוס מחויבת להגיש בקשה לוועדה לבחינת הפטור. ועדה זו תורכב מחמישה חברים שימונו על-ידי שר הביטחון. יו"ר הוועדה יהיה שופט בית משפט השלום בדימוס. חברי הוועדה הנוספים יהיו: שני נציגי ציבור ששירתו בניהול כוח האדם בצה"ל, נציג ציבור שימונה בהמלצת הרבנים הראשיים. אם הרבנים לא המליצו, ימנה שר הביטחון נציג אשר כשיר להתמנות כרב עיר. לפחות שניים מבין חברי הוועדה תהיינה נשים. לחברת ועדה אישה, רשאי שר הביטחון למנות ממלאת-מקום אישה בלבד.

סא"ל צחי רביבו מאגף כוח האדם בצה"ל אמר כי בשנת 2017 הוגשו כ-17 אלף תצהירי דת וניתנו כ-15 אלף פטורים - לאחר בדיקה, שמבצעים גורמים בצבא ומחוצה לו, למשל ברשתות חברתיות של המצהירות. סא"ל רביבו נשאל לגבי הפער והשיב כי לא הביא עמו נתונים מדויקים של הפילוח, אך יש בנות שביטלו את ההצהרה והחליטו להתגייס, יש חלק שלאחר הבדיקה הראשונית בעניין הודיעו על ביטול ההצרה ויש כאלה שלאחר השלמת הבדיקה הוחל לא לתת להן פטור. סא"ל רביבו, הבהיר, לבקשת הח"כים, כי לא היה מקרה אחד בו ניתן פטור, ואז בוטל.

סרן איתי מלמד מהפרקליטות הצבאית הסביר לחברי הכנסת כי השינוי המשמעותי בתקנות הוא האפשרות של הליך מנהלי לביטול הפטור, בניגוד להליך היום, שהינו פלילי, ומשום כך לא בוטל אף פוטר. לשאלת חברי הכנסת מדוע לא הייתה אכיפה פלילית אמר: "הוגשו תלונות למשטרה על תצהיר שקרי, אבל למשטרה יש את שיקולי החקירה שלה, ואלה לא הבשילו לכדי הגשת כתב אישום על-ידי הפרקליטות". עו"ד דרור גרנית, מהייעוץ המשפטי לממשלה הוסיף: "בפעמים הספורות והבודדות שנעשה בהליך הפלילי שימוש - הפעם אחרונה בשנות ה-80- בתי משפט אמרו שמדובר באכיפה בררנית וביטלו את כתב אישום, ומשום כך הפרקליטות החליטה לא להשקיע בזה משאבי אכיפה".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) שאל את סא"ל רביבו מה היקף הנערות שמסיימות כל שנה מוסדות לימוד דתיים, ומשהשיב סא"ל רביבו שמדובר בכ-15 אלף נערות, אמר ח"כ שטרן: "כלומר 17 אלף זה גם מצהירות שלא למדו במוסד דתי. לא על הבנות הדתיות מדובר פה, שלהן החליט המחוקק לתת אפשרות לא לשרת, אלא על אלה שמנצלות את הקלות הבלתי נסבלת של הפטור. דווקא אלה שרוצים לקדש את זכותן של בנות דתיות לא לשרת, צריכים לתת לצבא לפעול, בבחינת ו'היה מחננו טהור'".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "יכול להיות שיש ויכוח את מי צריך לגייס ואת מי לא, אבל כולם מסכימים שאסור לשקר. הרכב הוועדה צריך להכיר מספיק את הציבור הדתי כדי לדעת לבחון באמת מי דתיה ומי לא, ולא בטוח שההרכב המוצע עונה על כך. מי שלא מכיר, למשל, יכול לחשוב שבת עם ביקיני היא לא דתיה, והלוואי שכך היה, אך זו לא המציאות".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אני בניגוד לחברי, סוברת שמי שלא רוצים לשרת בצבא, שלא ישרתו. אני מוטרדת, וזה לא בתקנות, ולא ענו לי על זה - מהו אופי הבדיקה, ומה הקריטריונים למתן פטור או לא. אם באה בחורה ומצהירה שהיא דתיה, ועל סמך תמונה בביקיני מבטלים, אז לי יש בעיה עם זה. מי זו הוועדה שתקבע שבגד ים הוא לא מספיק צנוע? יש פה שאלות שהם קריטיות ואני לא רוצה שחמישה אנשים יחליטו בעצמם מה דתי ברמה המצדיקה פטור אלא שהקריטריונים ייכתבו שחור על גבי לבן".


ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "מהיכרותי את הנושא, אני יודע שיש בנות שהצבא הגיע למסקנה שהן לא דתיות וביטלו להן את הפטור. אי-אפשר לבוא ולומר שבתקופה הזו לא היה כל ביטול. לוועדה הזו התקנות הגיעו לא מכבר, אנחנו בקושי יודעים מה שכתוב שם, ואני מבקש זמן להתייעץ עם חברי בכדי להגיע להחלטה".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אם יש מקרים מובהקים של בנות שקיבלו פטור, והוא בוטל, אז אנא הבא אותם בפני הנציגים של הצבא שיושבים כאן, ונברר זאת כי הם טוענים בלהט שלא כך. לגבי הרכב הוועדה - יש פה חמישה חברים, והמינימום הוא שתי נשים - ולא יעלה על הדעת בעיניי שלא יהיה רוב לנשים. חייבים לשנות את התקנות כי שיידרשו לפחות שלוש נשים ולא לפחות שתיים בהרכב הוועדה".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "הוועדה שיש בתקנות היא חשובה בקונספציה שלה, ואני לא נגדה, וכשם שחברותיי מנסות לערער על כמה נשים שיהיו בה, אז גם יכול להיות ועדה של שני אנשים - נציג אכ"א ונציג רבנות - ובלבד שתהיה לאותה נערה זכות שימוע. הנציגים הללו חייבים להיות מסוגלים לענות על השאלה המורכבת של מיהו דתי".

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני): "אני מקבל את הצעת ח"כ סלומינסקי שלפחות יהיו שלושה מהציבור הדתי, את הצעת חברותיי שיהיו לפחות שלוש נשים, ואני מבקש שכל החמישה יהיו מי ששירתו בצה"ל".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "גם היום על החלטה של אי-מתן פטור יש אפשרות לערער לבית המשפט מנהלי, ומעמדה של הנערה לא משתנה עד לפסק דין חלוט, אז מדוע אתם טוענים שמדובר בשיפור משמעותי? הפרקטיקה היא שהיום הם פועלים שלא כחוק ובמקום לבטל פטור הם פשוט לא נותנים את הפטור, ללא שום סמכות. אני לא יודע אם התקנות יאושרו או לא, אבל מכאן חייבת לצאת קריאה שלהם אסור להמשיך עם הנוהג שלהם, המתבצע ללא סמכות, בלי קשר לשאלה אם יאושרו או לא".

ח"כ יואב בן צור (ש"ס): "אם הצהרה מלכתחילה ניתנת בפני שופט או דיין, מן הראוי שבראשות הוועדה יהיה או שופט או דיין. גם דיין יודע מה הפרמטרים הנדרשים לבחון הצהרה".