וועדת הכספים קיימה (יום ד', 17.1.18) דיון סוער בו הוצגו מסקנות הצוות לחיזוק כושר התחרותיות של התעשיה הישראלית. את המסקנות הציג ראש הצוות
שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר. באב"ד פירט בדיון את שלושת מסקנות הוועדה העיקריות והתחיל בהסרת חסמים רגולטוריים כאשר נושא זה זכה לעלות תקציבית של 110 מיליון ש"ח. החלק השני הוא ייצור מתקדם מו"פ וחדשנות טכנולוגית ובמסגרתו יוקצוו 675 מיליון שקלים בדגש על אימוץ טכנולוגיות קיימות והעלאת רמת החדשנות.
"השקענו ברשות לחדשנות, ייצרנו מרכזי מו"פ, והשקענו 150 מיליון שקל כל שנה לשלושת השנים הקרובות במטרה שכל חברה קטנה תרכוש טכנולוגיה תקבל החזר על הפחת וסבסוד חלקי ממה שהיא תשקיע", אמר באב"ד.
הנושא השלישי הוא כוח אדם מיומן בסכום של 365 מיליון ש"ח עם עוגן בחינוך טכנולוגי על-פי חלוקה של לשני נושאים: חינוך טכנולוגי של כיתות יג'-יד' בעלות של 19 אלף ש"ח וזה באחריות משרד החינוך והמכללות הטכנולוגיות ששייכות למשרד התעסוקה. "אנחנו נכפיל את יעד המהנדסים והכפלנו את תקצוב המכללות הטכנולוגיות".
היו"ר גפני ביקש לדעת מדוע לא התקבלה החלטה על פחת מואץ, נושא שהיה סלע מחלוקת מרכזי בדיון ובאב"ד השיב כי מדובר בעלות תקציבית של מיליארד שקלים לצד ההכנסות: "סכום שחרג מהמסגרות הפיסקליות. זה היה עניין של תיעדוף". גפני אמר "אבל דיברנו על זה בדיונים".
שירה גרינברג סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר השיבה כי הפחת המואץ זה כשמדברים על רכישת טכנולוגית ציוד ומכונות" מבחינתה המהות של הפחת המואץ מושגת בהחלטות הצוות בצורה של מענקים ולא בצורה של מיסוי".
ברוש:התעשיה מאבדת את כושר התחרות שלה
נשיא התאחדות התעשיינים,
שרגא ברוש התייחס ואמר: "מצב התעשיה כיום במילה אחת הוא רע. התעשיה מאבדת את כושר התחרות שלה. טבע סוגרת את המפעל בירושלים והיא תייצר באירלנד או הודו. לא המשכתי בסיור עם ראש הממשלה כי היה לי חשוב להיות בדיון היום. חזרתי מתוסכל וכולם הציגו שם כמה טוב ויפה אבל דרשו שיהיה מיוצר בהודו. מנכ"ל התעשיה האוירית אמר שיתחיל לייצר בהודו וזה אומר שבמקום שהתעשיה האוירית תהיה במטולה או שתולה היא תייצר בהודו אם היא רוצה למכור להודים".
לדברי ברוש אם זה העולם החדש? "תתייצבו אצל התעשיינים בעפולה ותגידו להם שהם חיים בעולם חדש. אני אוהב את התוכנית והיא חשובה ויש לה ייצור מתקדם, חדשנות טכנולוגית, והורדת נטל רגולטורי שהכרחי להתקדמות אבל אם המפעל יהיה בהודו לא משנה מה תהיה הרגולציה בישראל או תנאי כוח האדם בישראל. חברה, אני לא יודע מה יעבירו אבל התוכנית היא באיחור של שנתיים ובואו לא נתעורר עוד שנתיים ונגלה שהסוסים ברחו".
ח"כ פולקמן טען כי האמירה שמפעלים נסגרים, זה כורח המציאות כיוון שהעולם משתנה וגם המפעלים צריכים להשתנות בהתאם. "המדינה לא צריכה באופן מלאכותי להחזיק תעשיה שאין לה תוכלת במדינת ישראל והאתגר העיקרי צריך להתמקד בהצמחת המפעלים. ההשקעה העיקרית צריכה להיות בחדשנות בענפי התעשיה ושנית, תעשיות בינוניות וקטנות צריכות לקבל אפשרות לגדול, לעודד ייעול של לוגיסטיקה וייצור ולמצוא פתרונות באמצעות מענקים וכלים אחרים שיזרימו מאות ואלפי עובדים לתעשיה הקטנה והבינונית. התעשיה לא יכולה להיות בנויה על המונופולים, יש לא מעט תעשיות קטנות ואנחנו צריכים להמשיך ולהתמקד במטרה שיהיו יותר תעשיינים קטנים שיצמחו".
היו"ר גפני: "אנחנו בעולם חדש? דיברו על המושג הזה הרבה מאוד פעמים בהיסטוריה. ישראלים יהיו מובטלים לא בגלל שהם לא בעולם החדש, אלא בגלל שהממשלה בעולם הישן. הממשלה גורמת במו ידיה לכך שהעולם חדש והעובדים שמייצרים כאן לא יהיו אלו שמייצרים עבור המדינה. קיימנו פה דיונים על המפעלים האלה, השקעתי עם חברי הוועדה זמן ואנרגיה, אני מדבר על מפעלים שהייתה לי תרומה עצומה לזה שהם עובדים. זה שהתעשיה הצבאית עובדת ואנשים לא ברחוב זה בזכות וועדת הכספים. לא התרגלנו לעולם החדש. התעשיה כאן היא מצוינת. אי-אפשר לגרום לה לתחרות בלתי הוגנת. מודי בהודו אומר: 'אתה רוצה למכור פה? תייצר פה!'. עולם חדש זאת סיסמה נבובה מתוכן. רועי, תלמד ממני, תהיה קואליציה אבל תהיה פה גם אופוזיציה. אם אנחנו חפצי חיים חייבים להתמודד עם התופעה הזאת. צריך לתת סובסידיות כמו שעושים במדינות אחרות".