שיעור עורכי הדין בישראל עלה פי שבעה בשנים 2016-1960, בעוד שיעור השוטרים והשופטים כמעט ולא השתנה - מוסר (יום ד', 17.1.18) השנתון הסטטיסטי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתונים אלו מיטיבים להסביר את העומס העצום המוטל על מערכת בתי המשפט.

בשנת 1960 היו בישראל 109 עורכי דין לכל 100,000 תושבים, ולפני שנתיים - 727. מספר השוטרים המקביל עלה בפחות מ-20% - מ-320 ל-350; ואילו מספר השופטים והדיינים כמעט ולא השתנה - 9.1 אז ו-9.6 כעת. עם זאת, ההוצאה הממשלתית לשמירה על הסדר הציבורי עלתה בצורה משמעותית והגיעה ל-4% מכלל ההוצאות, לעומת 2.9% בשנת 1995.

מספר מעשי הרצח בישראל בשנת 2013 (השנה האחרונה לגביה יש נתוני השוואה) היה השישי בגובהו במדינות OECD ועמד על 1.8 ל-100,000 תושבים; שיעור זה קרוב לממוצע במדינות הארגון, אם כי הלמ"ס מציינת שהממוצע מוטה כלפי מעלה בשל שיעור הרציחות העצום במקסיקו באותה שנה.

שיעור ההרשעות מכלל התיקים שהסתיימו לפני שנתיים היה 86.5%. יצוין עם זאת, כי הלמ"ס כוללת גם תיקים בהם ההרשעות היו בסעיפים בודדים או בסעיף יחיד מתוך שורה של סעיפים שנכללו בכתב האישום, ואינה מביאה בחשבון תיקים בהם התביעה חזרה בה מן האישום ולכן לא ניתן פסק דין. באותה שנה נפגעו 632,000 ישראלים מעבירות כלשהן, שהם 11.8% מכלל האוכלוסייה; 4.4% נפגעו מגניבות ו-3.8% מעבירות סייבר. 95% מנפגעי גניבות רכב דיווחו למשטרה (לצורך קבלת דמי הביטוח), בעוד שיעורי דיווח נמוכים בהרבה נרשמו בפריצות לדירות (33%), פריצות לרכב (37%) וגניבות מדירות (41%).

למרות כל אלו, תחושת הביטחון האישי בשנת 2016 הייתה גבוהה: 85.4% אמרו ללמ"ס שהם מרגישים בטוחים ללכת לבדם בשעות החשיכה באזור מגוריהם. תחושת הביטחון של גברים הייתה גבוהה בהרבה משל נשים - 93% לעומת 74%; וגם ערבים הרגישו בטוחים יותר מיהודים - 89% לעומת 85%. שיעור הביטחון האישי בישראל גבוה יותר מאשר ברוב ארצות מערב אירופה וגם מן הממוצע של מדינות אלו.