ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 22.1.18) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 2) (הכרזה על ארגון טרור או פעיל טרור בשל הכרזה מחוץ לישראל), התשע"ח-2017.

לפי הצעת החוק הממשלתית תועבר סמכות הכרזת ארגון טרור או פעיל טרור זרים, בשל הכרזה מחוץ לישראל, מוועדת השרים לשר הביטחון, למעט במקרים חריגים בהם רשאי ראש הממשלה לקבוע כי הכרזה מסוימת תיעשה בכל זאת על-ידי ועדת השרים או הממשלה. עוד מוצע לערוך שינויים בהליך ההכרזה על ארגון טרור או פעיל טרור זרים שהוכרזו על-ידי מועצת הביטחון, בכדי לעמוד בסטנדרטים הנדרשים לאימוץ ההכרזות הזרות "באופן מידי" תוך כמה שעות ממועד ההכרזה באו"ם. לפי הצעת החוק ייקבע מנגנון אימוץ אוטומטי של ההכרזה בישראל, באופן זמני לשלושה חודשים (אותם ניתן להאריך בשלושה נוספים) עד השלמת בדיקת גורמי הביטחון את היתכנות ההכרזה במסלול הפנימי לעניין ארגון טרור, או בדיקת האזרחות או התושבות לעניין פעיל טרור. לדרישת יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי יחויב שר הביטחון להיוועץ עם שר החוץ בנוגע לאימוץ ההכרזה. לאחר הבדיקה תתבצע הכרזה אקטיבית של שר הביטחון.

סלומינסקי הביע חשש מהאימוץ האוטומטי על-אף זמניותו: "האו"ם יכול להכריז על פעולות צה"ל באיו"ש כארגון טרור זר. יש לקחת בחשבון גם אפשרות כמו הכורדים שיכריזו עליהם כארגון טרור וישראל תומכת בהם. חשוב ששר החוץ יהיה חלק אינטגרלי מהתהליך לא רק כשמחליטים לא לאמץ הכרזה, אלא גם כשמאמצים, לוודא שמבררים את האינטרסים של ישראל. שר הביטחון צריך להתייעץ עם שר החוץ לברר האם יש מניעה כלשהי". בנוסף, ביקש סלומינסקי לברר האם אין לנו שום חלק בהחלטות מועצת הביטחון, שכן "אם יש ידע מוקדם נוכל לעשות את הבדיקה הפנימית מבעוד מועד במקום לקבל זמנית את ההכרזה ולהתחיל את הבדיקה אחרי".

לאחר ההצבעה אמר כי "צעדנו עוד שלב במאבק בטרור והפעם בשיתוף פעולה עם העולם. ישראל תורמת תרומה גדולה למלחמה בטרור והלוואי והיינו מקבלים חלק חזרה".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) הזהירה אף היא מהאימוץ האוטומטי של ההכרזות: "צריכים להיזהר בעיקר מהאו"ם שהיו בו החלטות הזויות נגד ישראל והאוטומטיות עלולה להיות גול עצמי אם למשל יכירו בצה"ל כארגון טרור. צריך שהמנגנון לא יהיה אוטומטי לגמרי אלא שתישאר זכות וטו".

ח"כ בני בגין (הליכוד) ביקש לברר את האפשרות לדעת מבעוד מועד על הליך ההכרזה במועצת הביטחון וערער על הצורך במידיות ההכרזה: "הרי יש לנו ידידים וחילופי ידע עם מדינות שונות גם באירופה אז נראה לי מאוד מוזר שלא נוכל לדעת מראש על מה תכריז מועצת הביטחון. התרגום של 'without delay' יכול להיות לא רק באופן מידי אלא גם ללא עיכוב שפירושו הוא ללא עיכוב חיצוני, לא נשהה בכוונה ונדאג שעבודת הפקידות תיעשה במהירות האפשרית".

עו"ד נעמה פויכטונגר ממשרד המשפטים: "הצורך בתיקון הוזכר כבר בזמן דיוני חוק המאבק בטרור, אך מכיוון שמדובר בשינוי משמעותי ההחלטה הייתה לא לכלול אותו כלאחר יד אלא להשלים את התיקון. אנחנו מבקשים להעביר את הסמכות לאימוץ הכרזות זרות לשר הביטחון כגורם המקצועי והן מטעמי הפרוצדורה הממושכת שנדרשת היום לאשר את התהליך וגורמת לנו להיות רחוקים מהסטנדרט. דבר נוסף הוא שהכרזה של מועצת הביטחון תוכר מידית בישראל לשלושה חודשים שבמהלכם ייערכו הבדיקות ואז שר הביטחון יוכל לאמץ את ההכרזה או לדחותה. כמו-כן, נשמרת עדיין זכות יוצאת דופן בגלל שעשויה להיות רגישות דיפלומטית להחליט שההכרזה תיעשה על-ישי הממשלה או ועדת השרים לביטחון לאומי. אנחנו לא צופים שיקרה משהו כזה אך המנגנון קיים".

ליאת גורפינקל, ראש מדור מודיעין במטה ללוחמה בטרור: "ככל שמדובר בארגונים שיש להם זיקה לישראל יהיה מסלול של הכרזות פנימיות. צריך להכריז על כל ארגון שקם בכל מדינה בצורה פרטנית. יש ארגונים או אפילו יחידים המסונפים לארגונים המרכזיים ועל כל שלוחה מכריזים באופן נפרד. לדוגמה בפיליפינים יש בין 5 ל-8 ארגונים המסונפים לדאעש ולעיתים נלחמים אחד בשני. בבדיקות שאנחנו עושים כיום משרד החוץ שותף לעבודת המטה וזה מופיע בנוהל עבודה פנימי לפיו אנחנו עובדים מול גורמי הביטחון ומשרד החוץ. בכל מקרה רוב הבקשות לאימוץ הכרזות של מדינות זרות מגיעות דרך משרד החוץ".

עו"ד מאיה לדרמן היועצת המשפטית לרשות לאיסור הלבנת הון: "אמנת האו"ם קובעת שהכרזות בעניינים אלו מחייבות את כל המדינות בלי קשר לביקורות שנערכות. לעניין המידיות של ההכרזה - נכתב מפורשת שהכוונה היא תוך שעות. המצב שאנחנו מבקשים לתקן נוגע לביקורות שנערכו בישראל כבר ב-2008 וב-2013 בהן נאמר שאנחנו לא עומדים בדרישת המידיות. מאז 2016 לא היו הכרזות בישראל למרות שהיו באו"ם הרבה הכרזות בגלל איטיות התהליך. חלק מהמאבק הבינ"ל הוא הכרזה על כל ארגון כזה כדי שגם אם יש כאן רכוש הוא יוקפא. רוב המוכרזים אינם קשורים לישראל אחרת היו מכריזים עליהם פנימית. אין טעם לבדוק מבעוד מועד כי האו"ם לעיתים מחליט שלא להכריז. לבדיקות הביטחון יש נוהל שמדבר על 21 ימים אך הם לא מצליחים לעמוד בזה כי זו בדיקה של גורמים שאין להם זיקה לישראל ולכן גם התעדוף נמוך יותר. זה דורש מאמץ משמעותי מאוד של קהילת המודיעין".

תמכו בהצעת החוק: היו"ר סלומינסקי וח"כ ענת ברקו.