|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"ץ דחה את עתירת בזק נגד ההוראה לפיה קבלנים מטעם ספקים מתחרים יוכלו לבצע את העבודות על הכבלים שלה ● ביהמ"ש המחוזי אישר הטלת עיצום של 8.5 מיליון שקל על החברה
|
בג"ץ אישר את רפורמת הסיבים של משרד התקשורת, ובמקביל דחה בית המשפט המחוזי עתירה של בזק נגד עיצום כספי של 8.5 מיליון שקל. כך מסר (יום ב', 29.1.18) משרד התקשורת. פסקי הדין טרם פורסמו בידי הנהלת בתי המשפט. רפורמת הסיבים היא מתן אפשרות למתחרים של בזק להשתמש בקבלנים לפרוש כבלי תקשורת בתוך הצינורות על גבי עמודים ובתוך גובים ברשת בזק, וזאת כדי לעודד את התחרות בשוק התקשורת הנייחת. רפורמת הסיבים היא חלק מ"רפורמת השוק הסיטונאי", שמטרתו לאפשר למתחרים של בזק והוט להשתמש בתשתית של שתי חברות אלו. בזק ביקשה מבג"ץ לקבוע, כי פרישת כבלי התקשורת בתשתיות שלה ייעשה אך ורק על ידה, ולא על-ידי קבלנים מטעם המתחרים. בדיון בעתירה אמרו השופטים - מסר משרד התקשורת - שאין בסיס לטענותיה של בזק נגד הוראות אלו, וכך גם הוחלט. גם ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגע לרפורמת השוק הסיטונאי. משרד התקשורת קבע, כי בזק הפרה את הוראותיו באופן הטיפול בהעברת מנויים לספקיות האינטרנט. בין היתר העבירה בזק למחלקות השיווק והמכירה שלה מידע שסיפקו לה ספקיות השירות לגבי מנויים שביקשו לעבור אליהן. בנוסף, הליך העברת המנויים מבזק לספקיות האינטרנט האחרות היה ארוך משמעותית מהדרוש וגרם להמתנה ממושכת ולביטולים רבים מצד המנויים. במקרים מסוימים בזק אף סירבה לקבל בקשות בעל-פה (בטלפון) להעברת מנויים מהחברות המתחרות, בניגוד להוראות, ובכך סרבלה את מעבר המנויים. בזק גם נקטה באפליה בפתיחת שעות הפעילות במוקד השירות הטלפוני שלה, כך שמספר השעות עבור מנויי ספקיות האינטרנט היה נמוך משמעותית מהיקף שעות פעילות מוקד השירות למנויי בזק. בשל כל אלו, קנס המשרד את בזק בדצמבר 2015 ב-8.5 מיליון שקל. לאחר ששילמה את הקנס, עתרה בזק לבית המשפט וביקשה להחזיר לה את הכסף. משרד התקשורת מסר, כי השופטת יהודית שטופמן דחתה (25.1.18) את העתירה. היא קבעה, כי לא נפל כל פגם בהליך המינהלי שבו נקט המשרד ובהחלטתו להטיל עיצום כספי על בזק, וכי ממצאי הפיקוח היוו תשתית ראייתית ראויה לצעד זה. שטופמן ציינה, כי ניתן היה להטיל עליה עיצום גבוה פי ארבעה. |
| תאריך:
|
29/01/2018
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2018
|
|
איתמר לוין
|
|
בשנת תשע"ז הייתה ירידה של 17.9% בסך הנטיעות החדשות. נטיעות האפרסקים ירדו ב-43.6%, נטיעות האבוקדו ירדו ב-30.9% ונטיעות פרי ההדר ירדו ב-26.6%. לעומת זאת חלה עליה משמעותית בנטיעות השקדים לעומת שנת תשע"ו - כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ב', 29.1.18) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת ט"ו בשבט.
|
|
|
|
|
הוועדה לביקורת המדינה התכנסה (יום ב', 29.1.18) לדון במצבם של מורי הקבלן במערכת החינוך, בהמשך לדוח מבקר המדינה 65ג (2015) - "העסקת עובדי הוראה בידי גופים מתווכים". במערכת עובדים על-פי הערכות כ-27 אלף עובדי הוראה באמצעות עמותות, חברות עירוניות, חברות כ״א, ותוכניות יעודיות שהוצאו למכרז בידי משרד החינוך.
|
|
|
|
|
"ספינות פליטים יהודים שביקשו להיכנס לארץ מסוימת נדחו והוחזרו לארצות בהן הם נספו. היום קיימת מדינת יהודים. נביא את האומללים אל ארצנו וניתן להם מקלט", בציטוט זה מדברי ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, שקלט 66 פליטים מווייטנאם ב-1977, פתח יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש את הדיון על מדיניות הממשלה בעניין המסתננים. "לא שכחתי מאיפה אני בא. בשבועות האחרונים מתקיים קמפיין. מה לא נאמר שם? 'גזענים', שולחים אנשים אל מותם'. הגיע הזמן לנפץ שקרים בוטים. אני רוצה לגנות את זילות השואה. עושים שימוש שקרי במושג. השקר הראשון הוא שמדובר בפליטים. רובם ככולם אינם פליטים אלא מסתננים. אנו נגן על הפליטים ונחזיר את מהגרי העבודה. השקר השני הוא ששולחים אותם אל מותם. ההסכם אומנם סודי, אך הוא נבחן לעומק על-ידי בג"ץ, שקבע שההסכם עומד בתנאי החוק. מתוך תחושה מזויפת ומטעה של טהרנות שחצתה גבולות באים להטיף לנו. הוועדה תפקח על פעולת הממשלה, כדי שלא נתעורר עוד שנתיים וניווכח שדבר לא נעשה. כשבג"ץ פסל את חוק הכנסת בעניין חולות, היו רבים ששמחו. כשבג"ץ מאשר את הוצאת המהגרים, זה לא לגיטימי. אנו נסייע לתושבי דרום תל אביב. אם יש גזענות, זה כלפיהם".
|
|
|
|
|
בעקבות שינוי עדכון שכר השרים לפני כשבועיים, קיבלה (יום ב', 29.1.18) ועדת הכספים החלטה, לפיה שרים או סגני שרים שיבקשו לוותר על עדכון שכרם, יהיו זכאים לעשות זאת. הדיון בנושא התקיים בעקבות פנייתם של שרים שביקשו לוותר על עדכון שכרם בעקבות החלטת ועדת הכספים כאמור, אך נענו בשלילה ע"י חשבות משרד ראש הממשלה, שהיא זו המשלמת את שכר השרים. בעקבות זאת, פנה מזכיר הממשלה צחי ברוורמן, ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני וביקש ממנו לקיים את הדיון על-מנת שבהחלטת ועדה ניתן יהיה לאפשר לשרים לוותר על העדכון. בישיבה הסבירו נציגי חשבות משרד ראש הממשלה, כי בהנחיית הייעוץ המשפטי למשרד, שר אינו רשאי לוותר על שכרו סתם כך וכי הדבר דורש שינוי החלטה בוועדת הכספים, כיוון שעומד בניגוד לחוק יסוד הממשלה שמחייב שר לקבל משכורת. הוועדה קיבלה את ההחלטה פה-אחד.
|
|
|
|
|
"לאורך כל הפעילות הפלילית שלנו, כמות הכסף שנעשתה הייתה פי שמונה ממה שאני קיבלתי. רונאל [פישר] עשה הרבה יותר כסף ממני". כך אומר (יום ב', 29.1.18) רב-פקד לשעבר ערן מלכה, בהמשך חקירתו הנגדית במשפט פישר. מלכה אמר כי קיבל מפישר את כל חלקו בכספי השוחד, בסך 400,000 שקל, לאחר שהפקיד אותו בידיו.
|
|
|
|
|
