ועדת החוקה חוק ומשפט החלה לדון (יום ג', 30.1.18) בהצעת חוק ממשלתית ושורת הצעות חוק פרטיות הנוגעות למשך זמן החקירה המשטרתית. ומשך התיישנות העבירות. לפי הצעת החוק הממשלתית יוגבל פרק הזמן שבו תוארך תקופת ההתיישנות בשל פעולת חקירה שבוצעה במהלכה. עוד מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות של עבירות חמורות במיוחד וכי לעבירת הרצח לא תהיה תקופת התיישנות.

לפי הצעת החוק של ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), יוגבלו משך זמן החקירה המשטרתית ומשך הזמן בו ניתן להגיש כתב אישום לתקופות קצובות. לפי הצעת החוק של ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת), אם תוך שנתיים מיום פתיחת התיק במשטרה לא הוגש כתב אישום ייסגר תיק החקירה. לפי הצעת החוק של יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) וח"כ יאיר לפיד (יש עתיד): יוגבל משך זמן החקירה המשטרתית והליכי התביעה בהתאם לחומרת העבירה, לצד הסדרים המאפשרים להאריך את משך הזמן בתנאים מסוימים.

ח"כ ניסן סלומינסקי: "שתיים מהצעות החוק הפרטיות די דומות למה שקיים בפועל בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ונוהל אגף החקירות במשטרה כך שאיני רואה סיבה להתנגדות. יש חשיבות לבטא גם דברים המתקיימים בפועל ויש כאן אמירה ערכית חשובה לתת דגש להסתכלות על הפרט, הסבל שלו ושל משפחתו. כמו-כן, הנחיות יכולות להשתנות יותר בקלות מאשר חוק והן תלויות בסדרי עדיפויות משתנים. הפרקליטות והמשטרה לא תחת מתקפה אבל אנחנו רוצים משהו יציב יותר מהנחיות. החוק יוכל לסייע בידי גורמי האכיפה בהשגת אותן מטרות והשגת משאבים החסרים להם לשם כך".

ח"כ דב חנין: "התחלתי עם הצעת החוק עוד בכנסת ה-17 בעקבות ניסיוני כעורך דין. צריך שיהיו כל הכלים לחקור אבל חייבת להיות מסגרת זמן. לא ייתכן להשאיר אזרחים שנים רבות בני ערובה כשהמערכת שמתנהלת לפי לו"ז פנימי משלה. אנחנו מייצרים מדרג שאומר שככל שהעניין פשוט יותר משך החקירה קצר יותר ולהפך. אנחנו מציעים לקבוע מסגרת זמן לחקירות. בעבירת חטא - ששה חודשים; עוון - עד שנה; פשע - לא מהקיצוניים, שעונשו מאסר 10-3 שנים - עד שנתיים חקירה; בעבירה של 10 שנות מאסר או יותר כמו אונס או רצח, האינטרס הציבורי הוא לחקור עד שיימצא האשם. ייקבע מנגנון המאפשר ליועמ"ש החרגה מדתית שלא תעלה על ששה חודשים ובכל מקרה זה היוצא דופן. הנורמה היא שיש קביעת זמן. מנגנון נוסף קובע גם מגבלת זמן למשך טיפול הפרקליטות בחקירות שהוא קצר יותר. לא יכול להיות שייקח חודשים ארוכים ושנים כדי לקבל החלטות".

ח"כ יאיר לפיד: "כל דבר שקשור להגנה על האזרח מפני השלטון לא יכול להיות בהנחיות אלא בחקיקה. כמובן שהחוק לא יחול על חקירות קיימות אבל הדעת לא סובלת שאזרח לא יהיה מוגן. אין שום סתירה בין הצעת החוק לבין תקופת ההתיישנות. אמרתם שפרקליט המדינה העלה את הנושא לראש סדר העדיפות וזה מוכיח את הצורך בחקיקה כי אם יש חוק זה לא תלוי בסדר העדיפויות של פרקליט או יועמ"ש כזה או אחר. ביחס למשטרה ברור שהיא צריכה הרבה יותר משאבים, לא מאשימים בחוסר יעילות אז אין לכם צורך להתגונן".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "עינוי דין זה עונש ממשי, הוא לא משהו פיזי אלא טלטול של נפש ופגיעה בה. נפגשתי עם אדם שעמד בין פסק דין לגזר דין ואמר שהחלק הזה הוא הכי קשה. אי-אפשר לומר שזה יפגע באיכות החקירה אלא זה יהיה זרז לחקור במהירות ובזמן אמת. ידוע שהדחייה היא לא בגלל הצורך במשך החקירה אלא בגלל שנכנסים דברים אחרים דחופים יותר".

עו"ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים: "המצב ביחס להימשכות חקירות מעבר לזמן סביר שתואר, נכון יותר למצב שהיה לפני עשור. המערכת, פרקליטות ומשטרה, נקטה מהלכים משמעותיים בשנים האחרונות לשינויו. פרקי הזמן התקצרו דרמטית ויש פיקוח ובקרה של היועמ"ש. הצעת החוק הממשלתית עוסקת בתיקון תקופת ההתיישנות ויש לקחת בחשבון כי הצעות החוק הפרטיות יפגעו בעקרון ההתיישנות במצב בו פרק הזמן של החקירה ושל התביעה יגיעו לתומם ולא ניתן יהיה להגיש כתב אישום. אנחנו לא מתנגדים לעקרונות מאחורי הצעות החוק אבל לא מסכימים עם הדרך שהן מציעות. אנחנו מבקשים לחסום את הפרצה שמאפשרת כל פעם לפרוץ את תקופת ההתיישנות".

מורן לביא מיחידת הניהול בפרקליטות: "90 אחוזים מהתיקים שנפתחו ב-2016 טופלו והסתיימו בתוך שנה ו-70 אחוזים תוך חודש מרגע פתיחת התיק בפרקליטות ועד קבלת החלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק. 5-6 אחוזים מטופלים עד שנתיים וחריגים מטופלים תקופות ארוכות יותר. היום יש 37 תיקים פתוחים למעלה מ-3 שנים ועוד 111 תיקים שפתוחים למעלה משנתיים. יש מקרים רבים בהם חשוד נמלט מהארץ ויש קשיים של הסגרה או איתור, אחרים פתוחים במלאי שלנו כי בוצעו פעולות אחרות כמו הליכי כופר בתיקים כספיים גדולים ואז יש אפשרות להגיש כתב אישום או לפעול בדרך אחרת וממתינים עד סיום הבירור. בפרקליטות אין תיקים ששוכבים על המדף ומעלים אבק. לפרקליטות יש יעדים מחמירים אפילו ביחס להנחיית היועץ ויש כלים ניהוליים ומחשוביים שמאפשרים מדידה ובקרה. המעקב מתרחש באופן שוטף, יש אחוזי תיקים שיש לטפל בהם לכל תקופה ופרקליט המדינה מקבל דיווח חציוני אחת לחצי שנה. יש גם מנגנון התרעות כאשר מתקרב חלוף הזמן וזה אחד הפרויקטים המרכזיים על שולחן הפרקליטות. בהצעות החוק הפרטיות חסר מנגנון להארכת משך הטיפול של גורמי התביעה".

עו"ד גדי זילברשלג מלשכת עורכי הדין: "הזמן הקובע לפתיחת חקירה צריך להיחשב מרגע פתיחת חקירה סמויה. כמו-כן, חוק העונשין מגדיר עונשים חמורים גם על עבירות פשוטות יחסית כמו הלבנת הון שיש בצדן 10 שנים ולכן במקרים כאלו כן צריכה להיות הגבלה על משך החקירה והתביעה".

עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד: "חשוב להשמיע גם את הקול של נפגעי עבירה. כיום אין הנחיות ספציפיות וחקיקה מספיקה לגבי קטינים נפגעי עבירות מין ואלימות שהתביעה אמורה לטפל בהם כדי למנוע עיוות דין. אנחנו רואים תיקים שיושבים שנה וחצי ושנתיים בפרקליטות שבהם הילד בגר וצריך להעיד. לא ייתכן שנפגעים שהם קטינים שנפגעו בעבירות מין קשות יצטרכו להמתין לתיקים של הפרקליטות".

סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה: "אין חולק שהמשטרה עושה מאמץ כביר לחקירה מהירה ככל האפשר אך מהלכים של החשוד לעכב חקירה או עומס התיקים משפיעים על משך החקירה והנוהל מכתיב את סדרי העדיפויות. ניסיון להגביל את משך החקירה בחוק יפגע קודם כל בנפגע העבירה שהתיק שלו עלול להתבטל, אם בסופו של דבר לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום. המשטרה לא תחקור יותר מהר כי כבר היום היא עושה עבודתה הכי טוב שאפשר ולא יתווספו תקנים לחוקרים".

רפ"ק ליאת לב מאגף החקירות במשטרה: "למשטרה אין אינטרס להאריך את משך החקירה ללא הצדקה ואנחנו רואים את ההשלכות השליליות של עינוי דין ופגיעה במשפחה. אם נגביל את משך החקירה נפגע במיצוי דין עם העבריינים. יש לנו כ-360 אלף תיקים שנפתחים בשנה והעומס עצום ולכן נכון יותר לתגבר את המשטרה בכוח אדם ופחות להגביל את משך החקירה. אם נצטרך כל פעם לגשת ליועמ"ש לבקש הארכה זה יסרבל ויעודד ניצול לרעה של ההליך המשפטי לערער על כל דבר. החשודים ילמדו שזו הדרך לביטול התיק". בהתייחסה לנתונים אמרה כי "הבקרה נעשית אבל היא לא ממוחשבת. אנחנו יכולים להזין את הנתונים ואז זה יהיה מדיד"

פקד דנה צרנובלסקי מהייעוץ המשפטי למשטרה: "המערכת הממוחשבת כוללת תאריך פתיחת התיק שזה לא בהכרח תאריך בו חקרנו לראשונה, לכן יודעים את מועד פתיחת התיק ומועד הגשת כתב אישום או סגירת התיק. המערכת נבדקה לצורך ניהול תיקי החקירה ואם משהו חורג הבקרה נעשית ברמת התחנה. אפילו במדידת הזמנים ברוטו אנחנו עומדים בזמנים".

היו"ר סלומינסקי העיר לדברים: "איך מי שמנחה יודע לעקוב על משך הזמנים? איך אתם יודעים אם אתם עומדים בהנחיה ללא נתונים? בלי קשר אלינו הייתם צריכים לספק נתונים כדי לבדוק את עצמכם. המפכ"ל הולך כסומא ללא נתונים? אני רק משתכנע שהחוק יעזור. אנחנו לא תוקפים את המשטרה ומעריכים את העבודה שנעשית. יש לתת עוד משאבים כדי לעמוד ביעדים".