מליאת הכנסת קיימה (יום ד', 31.1.8) דיון מיוחד לציון 69 שנים לכינון הכנסת, במעמד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומבקר המדינה יוסף שפירא.

כל הדוברים בדיון - יו"ר הכנסת, ראש הממשלה וראש האופוזיציה הקדישו את פתיחת דבריהם לזכרו של המשורר חיים גורי שהלך לעולמו הבוקר, ומסרו תנחומים למשפחתו. יו"ר הכנסת אף הודיע כי החליט לקרוא לחלקת הנטיעות בגן הארכיאולוגי בכנסת, על שמו.

תקרית חריגה נרשמה כאשר יו"ר הכנסת אדלשטיין הזמין את ראש הממשלה לדוכן הנואמים, ח"כ אורן חזק צעק לעברו ""אולי תנצל את ההזדמנות להתנצל בפני ראש הממשלה" והורחק מהמליאה ע"י יו"ר הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כן התייחס בדבריו לאמירות הנשמעות לאחרונה על כך שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה ואמר: "הדמוקרטיה נתונה לשינוי תמידי היא לא קפואה והיא איננה נחלתה של קבוצה בודדת שרק היא קובעת הכל. נדרש איזון בין הרשויות והוא דינמי ומשתנה וכרוך בוויכוח במחלוקת ובתסכולים. החיים משתנים, העם משתנה והדמוקרטיה משתנת יחד איתם.

לכנסת נועד תפקיד מרכזי בחיים הדמוקרטיים כי היא זו שמבטאת בחוקיה ובדיוניה את רצון העם. אני עד לעבודה החשובה שמתבצעת בוועדות ובמליאה הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה. אני יודע שהצורם והחורק תופס את תשומת הלב אבל מתבצעת כאן עבודה גדולה. אני רוצה להביע הערכה לכל חברי הבית, זו היא מכונת הפרלמנט שהיא אחד משלושת הנדבכים של הדמוקרטיה. עלינו להמשיך להקפיד בלהט הוויכוח על גבולות הדיון גם בשעה שהוויכוח חד ונוקב. מחלוקות חד-משמעית כן, גידופים אישיים אולי זולים וגסים חד-משמעית לא. ואנחנו יודעים כולנו או רובינו איפה עובר הקו המפריד.

הדמוקרטיה התוססת והחופשית שלנו איננה בסכנה, היא עוברת תהליך של אבולוציה אבל יסודותיה איתנים. היא מתפקדת היטב כפי שמדינת ישראל מתפקדת היטב ויש עוד מקום להשתפר. אין אף דמוקרטיה אחרת שעומדת למבחן יום יומי כפי שאנחנו עומדים בו כאן. לכן ההלקאה העצמית שהדמוקרטיה בסכנה היא פשוט שגוייה."

עדים למהלכים אנטי-דמורקטיים

ראש האופוזיציה יצחק הרצוג התמקד בנאומו בסנקציה להחלטת הקואליציה שבאה לידי ביטוי בוועדת שרים לחקיקה שאיננה מקדמת הצעות חוק של האופוזיציה כסנקציה על החלטת האופוזיציה להקדים הצבעה בזמן שחלק מחברי הקואליציה נכחו בהלווית הנרצח בחוות גלעד.

ח"כ הרצוג: "ביום הזה ודווקא ביום הזה במלאת 69 שנים לכינון הכנסת, אני חייב להביע את מחאתנו. בתקופה האחרונה עדים אנו לצעדים שפוגעים בכבודה של הכנסת, בניסיונות להצר את יכולתה של האופוזיציה בבית הזה לחוקק חוקים, במעין חרם, ברוגז בלתי מוצדק ששם ללעג את הרוח של פרלמנט שבו לאופוזיציה תפקיד מרכזי וחיוני, במיוחד בחקיקת חוקים. מזה כמה שבועות שוועדת השרים לחקיקה בראשות שרת המשפטים והשר המקשר בין הכנסת לממשלה ובתמיכת יו"ר הקואליציה, מונעת דיון ענייני בהצעות החוק שמציעה האופוזיציה. החרם הזה בראש ובראשונה מבזה את כבוד הבית הזה, הוא פועל-כנגד המושכלות הראשונים הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. לא ייתכן שהממשלה, דרך ועדת השרים לחקיקה של הכנסת, לא תדון בהצעות חוק פרטיות של חברי אופוזיציה שנועדו לשרת את הציבור. הרי חובת השרים קודם לכל לשקול דברים ועניינים לטובת הציבור. זהו מהלך אנטי דמוקרטי שפוגע בציבור כולו. מהלך קטנוני, מיותר ופסול מעיקרו. לפיכך אני פונה אליך אדוני היו"ר ולכם ראשי הקואליציה ביום הזה, יום חגה של הכנסת, בדרישה כי תשימו קץ לתופעה הזו לאלתר."

בנוסף התייחס הרצוג בדבריו לרמת השיח בכנסת ואמר: "אסור שיהיו בכנסת תפוחים רקובים ואסור שיהיו בתוכנו פירות באושים, שיקלקלו את הפרדס כולו. עיני העם נשואות אל משכן זה, אל פירותיו הטובים של העם הנמצאים כאן וחובה עלינו לשמש דוגמה בשיח מכבד, בכבוד הדדי בינינו, בניקיון דעת ויושר הדרך, בכיבוד האחר והשונה, בהגנה מוחלטת על הזכות הבסיסית לדבר ולהתבטא בחופשיות, גם אם אנו חלוקים על כל מילה ומילה שיוצאת מפיו של האחר. עם ישראל מביט על נבחריו ורוצה ממנו דוגמא. אך גם מביט על נבחריו ושופט אותם. חובה על כולנו להגן על הבית הזה, על עקרונות הדמוקרטיה, ולהתחייב להם כל יום מחדש - לזכויות המיעוט ולכיבוד הרוב, לשוויון בין כלל האזרחים, לחירויות הפרט ולעקרון הפרדת הרשויות, לעצמאות מערכת המשפט, ובמיוחד בית המשפט העליון, לחרות הביטוי, המחשבה, ההפגנה, ההתאגדות, ולעקרונות הצדק החברתי והמוסר היהודי. זו דרכנו, ואין לנו דרך אחרת."

"חומת ההגנה על הדמוקרטיה שלנו נבנית כאן"

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הדיון: יש לנו מה להתגאות בנטיעות הפרלמנטריות שלנו. לא רק אני חושב ככה: רק בשבוע שעבר עמד כאן סגן-נשיא ארצות הברית ואמר בהתפעלות: "אני ניצב בפני דמוקרטיה תוססת" - היו כאן כאלה שגיחכו, כמו תמיד, אבל הוא צדק במאה אחוז. בבית הזה מטופחים יום יום שתילי-חוקים ופרחי-תקנות, שעוזרים לקשט את מדינת ישראל. השורשים שלהם יונקים מההיסטוריה הארוכה של העם היהודי, שתמיד הייתה היסטוריה של חקיקה ופרשנות. מי שנמצא כאן יודע שהאנרגיות הזורמות במשכן לא מסגירות את הגיל האמיתי שלו. הן דומות יותר לאלו של ילד בן שבע מאשר לאלו של איש בן שבעים, לטוב ולרע: מתרגזים כאן מהר - אבל גם מתפייסים מהר; יודעים טוב מאוד לצעוק - אבל באותה מידה גם לצחוק. מי שנמצא כאן יודע שרוב הימים במשכן הם ימי חולין, פשוטו כמשמעו: המפעלים הגדולים ביותר של החברה הישראלית מתורגמים כאן לפרטים הקטנים ביותר. חומת ההגנה על הדמוקרטיה שלנו נבנית כאן מסעיף קטן ועוד סעיף קטן, שנידונים בועדות ומוכרעים במליאה גם בשעות הלילה המאוחרות - לפעמים אפילו בבוקר שלמחרת.