לפי דיווחים בתקשורת המקומית בקפריסין במהלך סופשבוע, מאגר גז ענק התגלה במים הכלכליים של קפריסין, במרחק של 75 ק"מ מהחוף הדרומי של האי. על-פי הפרסומים, התגלית מכילה גז טבעי בכמות שנעה בין 170 ל-230 BCM, כ-70% מהגודל של המאגר "תמר" הישראלי. המאגר נמצא בבלוק 6 שנקרא "קליפסו" שיפותח על-ידי הקונסורציום האירופי המורכב מחברת ENI האיטלקית וחברתtotal הצרפתית.

על-פי הפרסומים, תוצאות הקידוח אישרו "סימנים מספקים ומעודדים" של שדה גז טבעי. לדברי שר האנרגיה הקפריסאי ירגוס לאקוטריפיס, "הממצאים מעודדים, אבל אנחנו צריכים עוד זמן לביצוע ניתוחים כדי לאשר סופית כי מדובר בתגלית. אני לא מוכן בינתיים לדבר על הכמויות או כל דבר אחר". התוצאות הסופיות של הקידוח צפויות להתפרסם בעוד כמה ימים. השר הוסיף כי המבנה הגאולוגי של קרקעית הים ב"קליפסו" דומה לזו של התגלית המצרית זוהר.

לפי גורמים במשק האנרגיה בארץ, למרות שהידיעות על התגלית התפרסמו רק שלשום, השמועות על כך הודלפו כבר לפני שבועיים ו"יש לקחת את הפרסומים בערבון מוגבל, זאת משום שקפריסין נמצאת כרגע בשיאה של מערכת בחירות".

אם יתברר שאכן מדובר בתגלית, הרי שמדובר בחדשות לא מזהירות עבור ישראל. בזמן שלליוויתן אין עדיין מספיק חוזים כדי לפתח את שלב ב' ולא ברור מתי ייחתמו החוזים ליצוא, קפריסין עשויה להפוך לאחת השחקניות הגדולות בשוק הגז הטבעי.

"קפריסין תוכל לייצא בקלות למצרים למתקן ההנזלה בדמיאטה או לשוק המקומי במצרים והיא יכולה לעשות זאת עוד לפני שישראל תתחיל לייצא לשם", אומר בשיחה עם "גלובס" גורם מומחה בענף האנרגיה. אצלנו, פיתוח המאגרים, ותוכניות יצוא הגז מתמשכות על פני שנים ארוכות, כך המאגר "לוויתן" לדוגמה, שהתגלה ב-2010 יתחיל לספק גז כעבור עשור רק ב-2020. לעומת זאת, ENI האיטלקית, עשתה היסטוריה בכך שפיתחה וחיברה את המאגר הענק המצרי "זוהר" בשנתיים וחצי. ENI היא גם שותפה במתקן ההנזלה במצריים דמיאטה, מה שעשוי עוד יותר להקל על היצוא למצרים.

גם שותפתה של ENI ב"קליפסו", טוטאל, היא אחת החברות הגדולות בחיפושי הגז והנפט. מדובר בשתי ענקיות, בעלות הון עצמי עצום שלא יצטרכו לגייס כסף בבורסה כדי לממן את הפיתוח, דבר שמקצר את התהליכים משמעותית.

האם ישראל שמתעדת להתחיל לייצא את הגז שנמצא בשטחה צריכה להילחץ? התשובה היא כן. אם הפרסומים בקפריסין יתבררו כנכונים, קפריסין יכולה להפוך לשחקנית משמעותית בענף הגז הטבעי שגם תוכל להציע מחירים אטרקטיביים מאלה של ישראל. זאת, משום שבישראל "תמר" מוכרת כיום במחיר ממוצע יחסית גבוה, של 5.4 דולר ליחידת חום, דבר שהפך לדיון ציבורי נוקב. לא סביר, אם כך, שהמחיר ליצוא יפחת מהמחיר לשוק המקומי, דבר שעלול להגביר את הסערה הציבורית.

נזכיר כי עד היום בקפריסין התגלה רק מאגר אחד "אפרודיטה" שנמצא בבעלות חברות דלק קידוחים, נובל אנרג'י וShell. מאגר זה, המכיל כ-120 BCM גז טבעי, התגלה עוד ב-2010 וטרם פותח. פיתוחו אמור להיות מאוחד עם השלב ב' של פיתוח "לוויתן" שנמצא במרחק של כ-30 ק"מ בלבד ממנו. זאת, בכדי להוזיל את עלויות הפיתוח ולהציב אסדת קידוח אחת.

פוטנציאל צריכת הגז הטבעי של קפריסין נאמד בכ-1 BCM בשנה בלבד, במדינה זו עדיין משתמשים במאזוט מזהם לייצור החשמל. כדי לעמוד בתוכנית הפחתת פליטות המזהמים האירופית, בקפריסין מתכננים כבר בתקופה הקרובה להתחיל לייבא גז נוזלי LNG. כלומר, המאגר אפרודיטה אם וכאשר יפותח מיועד כולו ליצוא, כמו גם ככל הנראה המאגר החדש.

בקפריסין שורר מצב גאופוליטי לא אופטימלי בשל יחסיה המורכבים עם טורקיה. למרות זאת, הדבר לא מרתיע חברות ענק בינלאומיות שמחפשות גז ונפט בתחומיה. לעומת זאת, אצלנו בישראל, המכרז של משרד האנרגיה לפתיחת הים לקידוחים לא הניב תוצאות מעודדות - רק שתי חברות ניגשו אליו: חברת אנרג'יאן היוונית שכבר פועלת בישראל והקונסורציום ההודי, שכפי שנחשף ב"גלובס", טרם השלים את התהליך הנדרש במכרז.

פוטנציאל היצוא של ישראל

לאחרונה נשמעות יותר קריאות לקדם את פרויקט של בניית צינור הגז מישראל לאירופה - פרויקט שאפתני של בניית הצינור התת קרקעי הארוך בעולם. הסיבות לכך הן שאפשרויות הייצוא למדינוות שכנות הן מצומצמות: הפוטנציאל של יצוא הגז מישראל למצרים עדיין לא הבשיל לכדי הסכמים, למרות הזמן הממושך שעבר. לגבי היצוא לטורקיה - הדברים מורכבים לא פחות: אם ישראל תחתום על הסכם יצוא לטורקיה, הצינור אמור לעבור דרך המים הכלכליים של קפריסין, דבר שיצריך את הסכמתה. על-פי הגורמים המקורבים לממשלת קפריסין, טורקיה, שלא מכירה בקפריסין כמדינה עצמאית, לא תסכים לשבת סביב שולחן הדיונים עם קפריסין כדי לדון על הנושא.

מה שמשאיר את ישראל עם אופציה שאומנם עדיין רחוקה ממימוש ומורכבת ליישום, אך לא מאיימת מבחינת פוליטית - בניית צינור תת-קרקעי שיספק את הגז מישראל לאירופה.