רשות המיסים קובעת (יום ד', 7.2.18), כי השכרה של עשר דירות ומעלה תיחשב לפעילות עסקית שההכנסות ממנה חייבות במס מלא, ולא בשיעור המס המופחת החל על השכרת דירות. לפי נתוני הרשות, מדובר ב-400 נישומים.

הוראת הרשות באה לאחר שבית המשפט העליון קבע בחודש שעבר, בענייניהם של עו"ד שרגא בירן ושל בני משפחת לשם, כי השכרה של 25-20 דירות מהווה עסק. לפיכך, עמדת הרשות - למרות שלדבריה היא מבוססת על פסיקת העליון - מרחיבה אותה בצורה משמעותית ומן הסתם תביא להתדיינויות משפטיות מחודשות.

עוד קובעת הרשות, כי השכרה של פחות מחמש דירות לא תיחשב לפעילות עסקית, ואילו השכרה של חמש-תשע דירות תיבחן לגופו של כל מקרה. הרשות מונה את מבחני העזר לפיהם תחליט על אופי הפעילות ושיעור המס הנובע ממנה: טיב הנכס, אופן המימון, תקופת ההחזקה בנכס, בקיאות בתחום בו מתבצעות העסקות, תדירות העסקות, היקפן הכספי, מבחן היזמות (ההשבחה והשיווק) ומבחן העל - מבחן הנסיבות, במסגרתו נבחנת כל נסיבה רלוונטית שיש בה כדי לסייע בגיבוש קו ההבחנה.

הרשות סבורה, כי אינדיקציה משמעותית לקיומו של עסק השכרה קיימת כאשר ההכנסה מופקת באופן מתמשך, שיטתי ותדיר ומתקיים קשר ישיר בינה לבין היגיעה האישית וההון האנושי של הנישום או שלוחיו, וכאשר השכרת הדירות מצריכה היערכות מערכתית (להבדיל מטיפול נקודתי בדירות בודדות). לדעתה, כאשר מדובר בעשר דירות ומעלה - ניתן לקבוע שמבחנים אלו מתקיימים. נישום שיטען אחרת, יידרש לעמוד בנטל משמעותי של הוכחה כדי לשכנע את הרשות שבמקרה שלו מתקיימות נסיבות יוצאות דופן.