החלטת האו"ם משנת 2005 לציין בכל שנה יום בינלאומי לזכר השואה נחלקה לשני חלקים. היום הוכר כיום זיכרון לקורבנות הנאציזם וכיום חינוכי למניעת פשעי רצח עם. משמעות הדבר היא שבבסיס ההחלטה עומדת ההנחה, האופטימית מאוד, שבכוחו של לימוד אירועי העבר לכוון אנשים לעבר הטוב, הרחק ממעשי הזוועה.

שיא האבסורד: אם יאשרר נשיא פולין אנדז'יי דודה את החוק המביש, האוסר איזכור שותפותם של אזרחים פולנים בפשעי הנאצים כנגד העם היהודי, יצטרכו שלטונות פולין להושיב על ספסל הנאשמים מנהיגים פולניים הוגנים, שכבר גינו ברוב יושרתם, את השתתפותם הנפשעת של אזרחים פולנים בטבח העם היהודי.

אין לפולנים מנוח. גם לי לא. הם העבירו את החוק בסיים. הם אישרו אותו בסנט. הוא הועבר לנשיא דודה לאישור והוא אישר. עדיין לא נכנס לתוקפו. כשייכנס לתוקפו הוא יעוכב לשליש ולרביע עד שבית המשפט החוקתי הפולני ידון בהערות לחוק. בתוך כך מתכוננים הפולנים לשגר משלחת רמת דרג כדי לאתר עם הדיפלומטיה הישראלית 'הבנות'. כל זה לא כדי לבטל את החוק. כבר אי-אפשר. כל זה לא כדי לשנות את החוק. גם זה לא סביר חוקתית. מצד אחד ההאצה להשלים את הליכי החקיקה בלי להשגיח במחאות - להפך, לטעון שהן היו המאיצות, ומצד שני ליצור מיני שיהוי באכיפתו, ליצור כביכול הזדמנויות לדון במה שאי-אפשר לו שיקרה, להרבות להתעסק, למה?

תמיכתו הקולנית של רפי איתן, שר לשעבר בממשלת ישראל ומבכירי ה"מוסד" לשעבר, במפלגה הניאו נאצית הגרמנית היא עוד סטירה מצלצלת לזכר השואה. יש מן האמת בטענות הפולניות שישראל ממקדת את מאבקה בנאציזם באומות משניות ומתחמקת ממלחמה בגרמניה עצמה - האומה שביצעה את השואה וכפתה אותה גם על בעלות בריתה. אבל תמיכתו של איתן בניאו נאצים הגרמנים איננה רק התחמקות ממאבק נגד גרמניה והנאציזם הגרמני אלא מהווה תמיכה בריש גלי בממשיכי מסורת ההצדעה ל"וורמאכט" ולפלוגות הסער של ה-אס.אס. מאחר שמנהיגי הימין הישראלי, שבעבר נלחמו למען "זכור את עשה לך עמלק" הגרמני, הלכו לעולמם הרי שהעכברים הפוליטיים, ברובם מהימין הישראלי, יצאו מהחורים והחלו לתמוך בגלוי בנאצים האירופים, ובראשם בנאצים הגרמנים במסגרת ה"גי'האד" נגד האיסלאם. אינני מצפה מאיתן החילוני לאמץ את מה שהגמרא כתבה (במסכת "מגילה") על "גרממיה של אדום" כממשיכתו של עמלק, אבל אני מצפה מאיש כזה לסכור את פיו ולא להעלות דעות כאלה שיתנו לגיטימציה להפחית במעללי הנאציזם לטובת מלחמה פוליטית בערבים ובאיסלאם. איתן, שר לעבר בממשלת ישראל, הצטרף לעוד חברים שוטים מהימין הישראלי המיישרים קו עם הניאו נאציזם האירופי נגד המוסלמים והיודעים היטב כי הניאו נאצים הללו אינם פוסחים בלאומניותם ובגזענותם האקטיבית על יוזמות אנטישמיות נגד יהודים בכל רחבי אירופה. כל שנה הופכת זילות השואה על-ידי הפוליטיקאים הקטנים הללו - שאחד מהם אף אינו יהודי, לחמורה יותר ויותר. הדור הצעיר שלנו מתרגל לעובדה שאפשר לסלוח לחיה הגרמנית במחיר גירוש ערבים. הדור הצעיר מבין כי בין ההצהרות הישראליות לטובת זכר השואה לבין התמיכה בנאציזם העולמי בכלל והגרמני בפרט פעורה תהום של צביעות פוליטית. והדור הצעיר הזה, כשיגיע לעמדות עשייה והנהגה, הוא כבר ינהג בחמלה פוליטית באלה שעדיין לומדים את דרכם הרעיונית מ"מיין קאמף" של היטלר ימ"ש, וייתן לספר הזה לגיטימציה בתנאי שמה שכתוב שם יוחלף מהמילה "יהודים" לשם של עם אחר ו/או דת אחרת. את הטירוף הזה צריך לעצור בחוק של ממש.

הסיפור הפולני - על חוק כנגד הגדרת מדינה פלונית כנאצית, עלול להמשיך להתגלגל במהדורה רומנית, אבל לטווח ארוך יותר, עד שתימצא שם מפלגת ימין (במקום מפלגת "רומניה הגדולה" שנעלמה פוליטית) שתעז לשבור את הלחץ הישראליציוני על הרומנים, להודות באשמה שהיא אולי נכונה אבל מרגיזה. ההבדל בין פולין לרומניה הוא שרומניה הייתה באמת בעלת בריתה של גרמניה הנאצית ואילו ממשלת פולין ברחה לבריטניה ומשם היא ניהלה מלחמה אנטי נאצית לצד בעלות הברית.