המשרד להגנת הסביבה מפרסם (יום ג', 13.2.18) את "דוח מצב הסביבה בישראל - נתונים, מדדים ומגמות", המאפשר ראייה נרחבת על השינויים הסביבתיים בישראל בעשור האחרון. הדוח, שהובילה המדענית הראשית של המשרד, ד"ר סיניה נתניהו, בוחן את המגמות ומסמן את הדגשים שעלינו לשים לב אליהם בשנים הבאות.

לדברי ד"ר נתניהו "אנו עדים לעלייה בביקוש למוצרי צריכה ובדרך כלל, יהיה המוצר בבעלות אישית - דבר שיגביר את סך הייצור, ובעתיד את סך הפסולות. הצמיחה הכלכלית והצורך לספק את הביקושים הגוברים מלווים בפעילות כלכלית זוללת משאבי טבע ועתירת פליטות לסביבה, דבר הפוגע בנכסי הסביבה ובמשאבי הטבע בקצב מהיר עד למצב בו איכות החיים, בריאות הציבור והמערכות האקולוגיות הטבעיות נפגעות".

מהדוח עולה כי ישראל הגדילה במידה משמעותית את השימוש במים מותפלים ובשפכים מטוהרים בשנים האחרונות, אך מקורות המים הטבעיים והמערכת האקולוגית של הכנרת נמצאים בסכנה בגלל ירידת המפלס המתמשכת. גם מצבו של ים המלח מחמיר וניתן לראות ירידה משמעותית במפלס. כיום, יורד המפלס ב-1.2 מטר בשנה, מצב הנובע הן מאוכלוסייה שזקוקה ליותר מים והן מהתאיידות גדולה יותר של המים בגלל ההתחממות.

עוד נתון שחושף הדוח הוא כי צריכת החשמל בישראל הכפילה עצמה ב-20 השנה האחרונות,
וכי תל אביב היא יצרנית הפסולת הגדולה בישראל עם כ-3.1 ק"ג ביום לתושב. כמות האשפה הגבוהה בעיר מקורה גם באזרחים המגיעים לתל אביב מערים אחרות לצורך תעסוקה או בילוי.

הספר בוחן מגמות ארוכות טווח בנושאים הבאים: דמוגרפיה, איכות אוויר, ייצור וצריכת אנרגיה, תחבורה, שינוי אקלים, מים ושפכים, ים, נחלים, מגוון ביולוגי, שטחים פתוחים, קרקעות מזהמות, פסולת, רעש וקרינה. מטרתו היא לשמש את הציבור הרחב, קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות, אנשי אקדמיה וכן ארגוני סביבה, והטבלאות והנתונים שבו, שיונגשו לראשונה אלקטרונית כולל נתונים גולמיים, מאפשרים חיפוש בכמה רבדים וביצוע השוואות.

מדובר בדוח עומק, המתאר את מצב הסביבה בישראל ואת המגמות שנצפו בה לאורך השנים האחרונות באמצעות נתונים רב-שנתיים ומדדים. אומנם השנים האחרונות אופיינו בעשייה חשובה למען סביבה טובה, אך הדרך לסביבה טובה יותר היא עוד ארוכה ומאתגרת. מגמות העבר של מצב הסביבה, כפי שנצפו, אינן מלמדות בהכרח על מגמות עתידיות, בין אם חיוביות או שליליות, וגורמים רבים יכולים להשפיע על מצב הסביבה, לשנות את כיוון המגמה הנוכחית ואת קצב השתנותה. למשל, רגולציה, פיקוח ואכיפה, שימוש בכלי תמרוץ כלכליים המשפיעים על התנהגות היצרנים והצרכנים, חדירת חדשנות וטכנולוגיות נקיות, גידול וצפיפות אוכלוסין ותכנון ויעודי קרקע.

לדברי ד"ר נתניהו, "נימוקי הגידול בביקוש למוצרי צריכה הנובעים מגידול האוכלוסייה ועלייה ברמת החיים, הצורך בהגדלת מקורות תעסוקה, ושיקולי יתרון יחסי לאומי המשפיעים על סחר במשאבי טבע ועוד, תקפים. עם זאת, הפעילות הכלכלית ביבשה והפעילות הכלכלית החדשה בים אשר מאפיינת את העשור האחרון מעלות ומחדדות את הצורך בהעמקת הדיון בנושא ובכלל זה את ההתייחסות למספר היבטים ובייחוד לכושר הנשיאה של הסביבה הטבעית ומשאבי הטבע ביבשה ובים ביחס לגודל האוכלוסייה; לצרכנות הגוברת על אופיה והשלכותיה והיכולת לחולל שינוי התנהגותי; ולאופי מנועי הצמיחה ומכשירי הצמיחה הכלכליים של ישראל בעתיד".