שגריר גרמניה: אבדוק עם ממשלתי

ועדת הכספים דנה (יום ד', 21.2.18) בקצבה (רנטה) הנמוכה שמשלמת ממשלת גרמניה דווקא למי שסבלו הכי הרבה מהזוועה הנאצית. בעוד ניצולי השואה שלא מהקו הראשון, מקבלים כיום מממשלת ישראל קצבה גבוהה יחסית, הרנטה הגרמנית לא התעדכנה במהלך השנים ועומדת כיום על 641 אירו בממוצע בחודש - 2,764 שקלים. בישיבת ועדת הכספים השתתף שגריר גרמניה בישראל, ד"ר קלמנס פון גטצה.

במהלך הדיון נמסר כי בישראל נותרו בחיים רק 6,500 ניצולי שואה שמקבלים רנטה מממשלת גרמניה, מתוך 100 אלף בעבר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש מהשגריר כי גרמניה תפעל מידית להעלאת הקצבאות, למרות שממשלה זמנית מכהנת במדינה: "חלק מגרמניה החדשה זה 6,500 ניצולי קו התופת הראשון ויש לטפל בהם כמו שאתם מטפלים בתחבורה ובכלכלה מבלי להמתין לממשלה החדשה", אמר.

השגריר הגרמני טען כי ארצו הגדילה את הפיצוי באפיקים אחרים אך הוסיף כי ממשלת גרמניה מחויבת לעתידם של הניצולים וכי יעביר עוד היום את המסרים לממשלת גרמניה. בדיון עלה כי הסכום הדרוש עומד על יותר מ-40 מיליון אירו בשנה.

"ממשלת ישראל במהלך השנים לקחה בחשבון את השינויים אצל מקבלי הרנטה", אמר ח"כ גפני. "הם נהיו מבוגרים יותר, חולים יותר, נדרשים לטיפולים נוספים וכן לקצבאות נכות. עבור מקבלי הפיצויים בישראל עשינו כמה שינויי חקיקה ותקנות כאן בוועדה כדי להתאים את הקצבאות למציאות. ברבות הימים, התברר שדווקא ניצולי השואה שמקבלים את הרנטה הגרמנית שהייתה הפיצוי המכובד ביותר, מקבלים כעת סכומים נמוכים יותר. אנחנו רוצים לבקש שממשלת גרמניה שהכירה בהם ונתנה להם את הרנטה, תיתן להם באותה מידה. כל השינויים נערכו בעקבות בדיקות ובחינת הדברים בישראל".

מרדכי הראלי, ניצול שואה: "הסתתרנו במשך שנים ושמצאו אותנו במקום המסתור באו הקלגסים עם משתפי הפעולה והיכו את אבא ואימא עד זוב דם, בן 11 ראיתי את הדם על פניהם. גוף ונפש צעיר מתגברים אך זו פצצת זמן ובגיל מבוגר מרגישים זאת יותר ויותר. עם כל הרצון הטוב הרבה תלוי בתרגומו לשפת המעשה. כאן לצערנו התאכזבנו, שנתיים התקיים משא-ומתן בלי שום תוצאה מעשית. כדי לקבל תוספת אני צריך להוכיח באותות ומופתים שהמחלה אכן נגרמה בשל השואה, הפצעים הנפשיים לא נרפאים".

יוסף מור, ניצול שואה: "כל משפחתי נספתה, אני ניצלתי כילד בניסים מהגטו. כילדים שהגשנו את הבקשות ועד שהוכרנו נכנסנו למסלול של פשרה ונחסמו בפנינו כל האפשרויות לקבל מה שאחרים מקבלים וכן האפשרות לבקש שינויים".

ד"ר קלמנס פון גטצה, שגריר גרמניה בישראל: "אני רוצה להתחיל עם הצהרה כללית שממשלת גרמניה עומדת מאחורי התחייבותה ואחריותה למאורעות השואה. ההתחייבויות מתבססות על הזוועות הנוראיות שנעשו על-ידי העם הגרמני לעם היהודי. המודעות הזו היא חלק מהזהות הגרמנית שלנו. ההשלכות רבות - אנחנו מחויבים לזכור לתמיד את הזוועות שנעשו, אנחנו חייבים לחזק את זכות הקיום הישראלית ולעמוד מאחוריה, אנחנו חייבים להילחם באנטישמיות בגרמניה ובכל העולם. בנוסף עלינו לאפשר לניצולי שואה קיום נכבד, לשם כך החלטנו על כלים שונים, בניהם הסכמי לוקסמבורג, חוק ה-BEG שמעגן את הרנטות וועדת התביעות שעוסקת בנושא מ-1992".

"חקיקת ה- BEG נוגעת לניצולי שואה באופן בינ"ל אך מעל מחציתם נמצאים בארץ. שיטת הרנטות והחוקים הישראלים אף פעם לא חפפו, בעבר היה מצב שהרנטה הייתה גבוהה יותר מפיצויי ממשלת ישראל אבל החקיקה הישראלית עשתה רבות בנושא הזה בשנים האחרונות, ולכן המצב השתנה. נכון שהניצולים נהיו מבוגרים וחולים יותר, לכן ניתנה לכך תשובה חלקית בוועדת התביעות. התמיכה בבית הניצול הועלתה באמצעות ועדת התביעות בין השנים 2014 ל-2017 ביותר מחמישים אחוז. אני פה כדי לשמוע את ההצעות שלכם, השוני בחוקי המדינות אינו פשוט להשוואה. אבל אנחנו מוכנים לדבר על כך ושיחות כבר נערכות, אנחנו רוצים להתמקד בנושאים האלה המכבידים על ניצולי השואה. כל מה שתציעו אעביר בצורה מדויקת לברלין, יש להדגיש שיש לנו רק ממשלת ביניים שמתפקדת כרגע, אני מבקש את הבנתכם שתשובה סופית לא תהייה עד שתהייה ממשלה קבועה".

עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד האוצר: "אנחנו מנהלים מו"מ עם ממשלת גרמניה, לצערי הוא לא מתקדם בתקופה האחרונה למרות הרצון הטוב. חשוב להדגיש שמדברים על כ-6,500 איש מתוך כ-200 אלף ניצולים שיש בישראל. הם מקבלים בממוצע 641 יורו לחודש. אנחנו מדברים על המעגל הראשון שהיו בגטאות ואלה שחיו בסתר, שממשלת גרמניה אחראית לרנטות שלהם בגין הנרדפות. בעבר הכילה קבוצה זו כ-100 אלף איש, נותרו רק כמה אלפים מאוד יקרים שעברו את הזוועות הקשות ביותר, שממשלת גרמניה מכירה כל אחד ואחד מהם ומה שהוא עבר. נפטרים כ-1,300 ניצולים מדי חודש, זה הזמן לעשות את השינוי, אי-אפשר לחכות. ההסכמים האלה נחתמו בין סוף שנות ה-50 לשנות ה-60, הם נבדקו כלכלית ובריאותית על-פי המצב והידע הרפואי באותה עת, מאז חלו שינויים וגילויים רבים שלא הובאו בחשבון. הפוסט טראומה שעולה בגילאים האלה זה זוועות שאי-אפשר לתאר. במנגנונים הקיימים כמעט לא ניתן לקבל תוספות. העברנו ניירות הם מכירים את הכל, בקשתנו היא להשוות את זכויות הניצולים בקו הראשון ליתר הניצולים שמקבלים פיצויים מישראל".

ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני): "אנחנו מכבדים אותך השגריר על הגעתך לכאן, למרות תקופת המעבר הממשל שלכם מתפקד. עוד חודשיים נציין פה את יום השואה, קיבלתם את כל הנדרש במסמך מפורט בגרמנית, מדובר בכמה עשרות מיליוני יורו בשנה. זו קבוצה שהולכת ומצטמצמת, אנחנו דורשים להאיץ את ההתייחסות של ממשלת גרמניה לטיפול באותה קבוצה".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "יקוב הצדק את ההר, השאלה היא האם נכון או לא ושהתשובה ברורה הטענה הביורוקרטית לא מקובלת. ההחלטה המתקבלת צריכה לחול גם על מקבלי הרנטה בחו"ל. אני מזדעזע שניצולי הקו הראשון שסבלו בצורה הקשה ביותר מקבלים פחות מאחרים".