כץ: כספי הביטוח הלאומי יועברו למשרדי

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שהגיש שר החינוך, לפיה התוקף עובד חינוך בזמן עבודתו והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של נתקף, דינו מאסר חמש שנים.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. מוצע להסדיר באופן מקיף את דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים במסגרת חוק חדש וכולל המחליף שורה של דברי חקיקה המסדירים את הנושא כיום. בנוסף, מוצע לערוך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. במסגרת הצעת החוק, מוצע לצמצם את דיני הקדימה ובפרט את דין הקדימה שניתן לרשויות שלטוניות, ובמקביל להעביר חלק מהעדיפות הניתנת לבעלי שעבוד צף (לרוב, הבנקים) לטובת הנושים הכלליים הלא מובטחים (שהם לרוב ספקים או לקוחות). בדרך זו מחוללת הצעת החוק שינוי מהותי בסדר הפירעון כדי להגדיל את השוויון בין הנושים ולחזק את מעמד הנושים הכלליים (הלא מובטחים). לפי הצעת החוק המקורית המדינה אמורה הייתה לקבל עדיפות על חובות מס שהיא פרסה אך במהלך הדיונים קבעה הוועדה שלא כל פריסה תזכה את המדינה בעדיפות על הנושים הקטנים אלא רק חלק מהפריסה ובתנאי שהיא עומדת בתנאים מסוימים. מענה נוסף לנושים הקטנים היה הסדר טוב יותר בנושא הריבית על החובות שנועד לצמצם את הפערים בין הנושים הגדולים שמקבלים ריבית גבוהה על חובותיהם כמו הבנקים לבין הנושים הקטנים. הוועדה צמצמה את הפער ביחס להסדר הריבית על החובות בין הנושים הגדולים לקטנים. בנוסף, לפי הצעת החוק במקום הליכים נפרדים של הפטר ופשיטת רגל- ההפטר יהפוך להיות חלק מובנה מהתהליך וכך חייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך 4 שנים, החייבים החלשים ביותר יקבלו הפטר תוך כשנה ומי שלא פעל בתום לב יתעכב בקבלת ההפטר לעיתים שנים רבות.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק קיזוז כספים לרשות הפלשתינית בשל תמיכתה בטרור, התשע"ח-2018 של חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי כנסת. לפי ההסכמים בין ישראל לבין הפלשתינים, ישראל גובה עבור הרשות הפלשתינית מיסים מסוימים, ומעבירה לה את כספי המיסים. מוצע לקבוע כי שר האוצר יקזז מכספים אלה את הסכומים שמעבירה הרשות לפעילי טרור ולבני משפחותיהם.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (מס' 28), התשע"ח-2018 (קריאה שניה וקריאה שלישית). לשם הטמעת מערכת סחר חוץ חדשה במינהל המכס המכונה "שער עולמי", מוצע לקבוע הוראות לעניין הגשה מקוונת של מסמכים ודיווח אלקטרוני הנוגעים להגשת הצהרות ומסמכים הנוגעים לייבוא ולייצוא של טובין. כמו כן, מוצע לקבוע עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות בפקודה. עוד מוצע לעדכן הוראות שונות בפקודה שחלף זמן רב מאז נחקקו או תוקנו ויש צורך לעדכנן. עניינה של ההצעה לייעל ולפשט את המערכת לניהול סחר החוץ של ישראל, הכוללת את הניהול והפיקוח על היבוא והייצוא. החוק נותן תוקף חוקי ויאפשר למכס לקיים את כל ההוראות והתקנות הכרוכות בהפעלת המערכת המחשובית החדשה. מדובר במערכת מחשובית הגדולה ביותר במערכת הממשלתית ושיש לה חיבורים ונגיעה למשרדי ממשלה וגופים שלטוניים רבים. עתה לאחר השלמת הליכי החקיקה הנוגעים אליה, כל ההוראות הקשורות בהפעלתה ייכנסו לתוקף. היתרונות במערכת, בכך שתאפשר בדיקת סחורות וטובין עוד במדינות המוצא ובמהלך ימי ההובלה לישראל תוך קיצור וייתור הליכים בנמלי הים והאוויר. זאת על-מנת לשחרר סחורות מוקדם ככל הניתן ובכך להפחית עלויות אחסנה, שינוע וכד'.

ועדת הפנים החליטה לפצל את הפרק (פרק י') העוסק בעבודות פיתוח בתוכנית למגורים מחוק ההסדרים, והיא תדון בו כחוק בפני עצמו. "תחשבו שוב על כל התהליך", אמר יו"ר הוועדה יואב קיש לאריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים, "תמצאו מענה לעניין תשתיות העל, ותמצאו מנגנון שעונה על השאלה כיצד, כשאתה רוצה לכפות על ראש עיר תוכנית בניה שהוא אינו מעוניין בה, תוודא שהוא לא יעצור אותך בשלב של היתרי הבנייה". הוועדה אישרה בפרק ט' של חוק ההסדרים בנושא תכנון ובניה, את הסעיף המאפשר להרחיב אפשרויות קיימות לעירוב שימושים שונים בקרקע, על מנת לאפשר ניצול יעיל של הקרקע. הצעת החוק מציעה גם להרחיב את סמכויותיה של ועדה מקומית עצמאית. בניגוד לעמדת הממשלה, יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש הרחיב גם את סמכויותיה של ועדה מקומית לא עצמאית, בכל הנוגע למבני ציבור.

ח"כ גפני מיהדות התורה מעריך: לא יהיו בחירות, כל אחד רוצה להיראות גיבור
([צילום: יונתן זינדל/פלאש 90])

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4) (סמכות בין-לאומית בתביעה לגירושין), התשע"ח-2018. ההצעה שאושרה היא הצעה ממשלתית כאשר הצעה פרטית זהה של ח"כ עליזה לביא שהוצמדה להצעה הממשלתית לא עברה. מוצע בה להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון במקרי עגינות בין-לאומיים, כאשר בן הזוג מסרב לאפשר את הגירושין, וזאת במצבים שבהם שני בני הזוג אינם אזרחי המדינה או תושביה ואף אינם עונים לתנאי הזיקה המקלים יותר הקבועים כיום בסעיף 4א לחוק. התיקון המוצע יוחל רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת הגירושין לפי דין תורה במדינת החוץ, למשל בשל מצב בריאותי קשה של התובע, ובהתקיים שורה של תנאים נוספים. כמו כן, מוצע להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון בתביעות לגירושין של בני זוג יהודים שנישאו מחוץ לישראל בנישואין אזרחיים, בהתקיים שורה של תנאים.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 29 והוראת שעה), התשע"ח-2018. מוצע בה להפוך את הוראת השעה העוסקת בעבירות הסעה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים להוראת קבע, לשנות את מדרג הענישה בשל ביצוע העבירה וכן לקבוע הוראות לעניין שלילה מינהלית של רישיון נהיגה לתקופות ההולמות את חומרת העבירה, וכהוראת שעה גם קנסות מזעריים לעניין זה. כמו כן, מוצע להאריך את תוקפן של הוראות השעה בעניין קנסות מזעריים שנקבעו לגבי עבירות הלנה והעסקה שלא כדין, ובנוסף לקבוע מנגנון המאפשר לדרוש במסגרת צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי ערובה להבטחת קיום תנאי הצו.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תיקון מס' 9), התשע"ח-2018 של ח"כ יוסי יונה. מוצע בה להסדיר מספר נושאים שהעיקרים בהם הם:1.קביעת הסדר שוויוני לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לבוגרי כל מוסדות הלימוד באדריכלות. 2.קביעת האפשרות לנהל את פנקס המהנדסים והאדריכלים באופן שיאפשר רישום בפנקס גם לפי מדור ולא רק לפי ענף. 3.החלפת המונח "תקופת עבודה" הנדרשת לצורך קבלת רישיון ב"תקופת התמחות", והכרה בתקופת התמחות שהתקיימה לפני סיום הלימודים, בהתאם למודל הקבוע בהצעה. 4.הסמכת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לתת רישיון זמני לשנה אחת, עם אפשרות להארכה לשנה אחת נוספת, למהנדס או לאדריכל ממדינת חוץ, לצורך תכנון מיזם שעלותו למעלה מ-500 מיליון דולר. יונה: "בתום שלוש שנים של עבודה מאומצת אישרה מליאת הכנסת את הרפורמה ההיסטורית בתחום האדריכלות אותה יזמתי. ברפורמה היום, הבאנו בשורה - הפסקנו אפליה בת שבעים שנה ברישום לפנקס האדריכלים".

יו"ר הכנסת הנחה להקשיח פעולת הכנסת בכל הקשור להיעדרות פקידי ממשלה ושאר עובדי ציבור מישיבות ועדות הכנסת אליהן זומנו  ▪  יוטלו עיצומים על מי שלא יתייצבו לדיונים
([צילום אילוסטרציה: דוברות הכנסת])