המנגנונים שנקבעו בחוק ובפסיקה למתן גמול לתובע ייצוגי ושכר טירחה לבא-כוחו, צריכים לשמש גם בתביעה ייצוגית - סבור היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, בעמדה שהוגשה (יום ד', 7.3.18) לבית המשפט העליון,
עמדתו של מנדלבליט הוגשה בידי הפרקליטות לקראת הדיון בערעוריהם של בארי לנואל וחיים גולדנר על הסכומים שנפסקו להם ולעורכי דינם בתביעה הנגזרת ובתביעה הייצוגית שהגישו (בהתאמה) נגד בכירי
בנק לאומי, בראשות המנכ"ל לשעבר
גליה מאור, בפרשת העלמות המס להן סייע לאומי ניו-יורק. הצדדים הגיעו בשני התיקים לפשרות שאושרו בעיקרן בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט
חאלד כבוב), אך הסכומים לעורכי הדין הופחתו במחצית.
בהסכם פשרה בתביעה הייצוגית נקבע, כי הבנק יקבל מחברות הביטוח של נושאי המשרה 350 מיליון שקל (בעוד הם יחזירו כמה מיליוני שקלים שקיבלו כבונוסים בשנות הפרשה), וכי לנואל יקבל 180,000 שקל, ועוה"ד
עמית מנור ו
יוקי שמש - 6 מיליון שקל. בתביעה הייצוגית נקבע פיצוי של 10 מיליון שקל לבעלי מניות לאומי מן הציבור, 100,000 שקל לגולדנר ו-800,000 שקל לעוה"ד
רנן גרשט ו
אופיר נאור.
בא-כוחו של היועץ, עו"ד
יואב שחם, מציין, כי החוק אינו קובע כללים למתן גמול ושכר טירחה בתביעה נגזרת וגם אין בנושא פסיקה מחייבת של ביהמ"ש העליון. לדעתו, קיימת קירבה מהותית בין תביעות נגזרות לתביעות ייצוגיות, באופן המצדיק ואף דורש עריכת היקש בין השניים בנושא הגמול והשכר, בדומה להיקשים שעשה ביהמ"ש העליון ביניהם בתחומים נוספים.
לדברי הפרקליטות, יש להביא בחשבון שהגמול והשכר הם רק אמצעי להשגת התכליות שבבסיס התביעה הייצוגית והתביעה הנגזרת - הרתעה מפני הפרת הדין ומתן פיצוי למי שנפגעים ממנה. לצד זאת, יש להכיר בכך שהם ה"דלק" המניע תביעות אלו. הפרקליטות מזכירה את השיקולים שנקבעו בפסיקה למתן שכר וגמול בתביעה ייצוגית, ומסכמת בכך שלדעתה אין מקום להתערב בהחלטות המחוזי בתיקים הנוגעים לבנק לאומי.
