"תקציב המבקר מנופח; יותר מכשליש ממנו לא מנוצל"

אף שטרם ברור האם יתקיימו ההצבעות על תקציב המדינה לשנת 2019, אישרה (יום א', 11.3.18) ועדת הכספים, את תקציב משרד מבקר המדינה באופן נפרד. תקציב המבקר הוא אחד מתוך אותם גופים שתקציביהם נדונים ומאושרים בנפרד מתקציב המדינה הכולל, כגון רשות ניירות הערך, בנק ישראל וועדת הבחירות המרכזית, זאת מתוך הכוונה לשמור על עצמאותם של גופים אלו.

סך תקציב משרד המבקר ל-2019 יעמוד על 382 מיליון שקל ושיא כוח האדם המאושר לשנה זו יעמוד על 604 תקני משרות. זאת לעומת תקציב של 368.1 מיליון שקל ב-2018 ו- 301.1 מיליון שקל ב-2017. מבקר המדינה, יוסף שפירא, אמר לחברי ועדת הכספים, כי מאז נכנס לתפקידו פעל להפחית הוצאות ולקצץ בנושאים בזבזניים ככל שאפשר. "נאה דורש נאה מקיים" אמר שפירא.

עיקרי תקציב משרד המבקר ל-2019 הם: 31.9 מיליון שקל לניהול ומטה, 151 מיליון שקל לפעולות הביקורת ובכלל זה; ביקרות במשרדי הממשלה: 85.5 מיליון שקל, ביקורת במערכת הביטחון: 25.7 מיליון שקל, ביקורת בשלטון המקומי: 31.9 מיליון שקל ועוד, 40.5 מיליון שקל לנציבות תלונות הציבור, מתוכם 37.9 מיליון שק לטיפול בתלונות, 126.5 מיליון שקל סעיפי 'אמרכלות', רזרבה 7.4 מיליון שקל.

מי שמתח ביקורת על אופן הצגת התקציב ובכלל זה על האופן שבו משרד המבקר מנהל את תקציבו היה ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שאמר: "משרד מבקר המדינה לא צריך להיות שונה מכל משרדי ויחידות הממשלה. המבקר לא היה כותב דוח מחמיא על גוף שהיה מאשר את תקציבו, כפי שתקציבו שלו מוצג כאן וכפי שאנו נדרשים לאשרו. על-פי דוח מרכז המחקר של הכנסת, כל שנה תקציב המבקר גבוה ומנופח יותר מכשליש ממנו לא מנוצל ועובר כעודף לשנה הבאה. כך בכל אחת מהשנים האחרונות מאז 2006. ניהלנו קרבות קשים מול האוצר למען ניצולי שואה ולמען נושאים חשובים אחרים, כשכאן בכל שנה יש בין 100 מיליון שקל ל-180 מיליון שקל עודפים שעוברים כל שנה. אם לא צריך אותם, בואו נקצה אותם למטרות חשובות אחרות. יש פה גם דברים שלא מסתדרים בסעיפים שונים, כמו בסעיף התקציב".

סמוטריץ' הוסיף: "על-פי החוק תקציב המבקר אינו חלק מחוק התקציב והוא מאושר על-ידי ועדת הכספים. בניגוד לכל משרדי הממשלה שמגיעים לוועדת הכספים לדיון של מספר שעות, מציגים את פעילות המשרד, את היעדים ואת סעיפי התקציב הפרטניים, הליך אישור תקציב מבקר המדינה קצר ושטחי בהרבה. התקציב הועבר בראשי פרקים וללא פירוט ונשלח לחברי הוועדה רק ביום חמישי האחרון וכבר הבוקר חברי הוועדה התבקשו לאשר אותו. בדיון לא נכחו אנשי אגף התקציבים במשרד האוצר ואנשי המבקר שנכחו לא נתנו תשובות לשאלות שנשאלו. מדובר בסטנדרט כפול. אפשר רק לדמיין איזה דוח חריף היה מבקר המדינה כותב על כל גוף אחר שהיה מאשר תקציב בהליך חובבני כפי שהתקציב שלו עצמו מאושר בוועדה. תקציב המבקר אינו חלק מחוק התקציב, הוא אינו דורש שלוש קריאות ומאושר על-ידי ועדת הכספים לבדה. המינימום הוא שוועדת הכספים תנהל דיון רציני, שמבוסס על נתונים מפורטים, ותקבל תשובות לשאלות הנוקבות שעלו בדיון. מאה וחמישים מיליוני השקלים שבמשך שנים רבות לא מנוצלים משמשים כמעין בנק של משרד האוצר במקום לשמש למטרות ציבוריות חשובות".

מנכ"ל משרד מבקר המדינה, אלי מרזל: "אנחנו מנסים לצמצם את העודפים. ב-2016 המבקר החזיר 70 מיליון שקל לאוצר והמגמה תימשך עד שנפתור את זה לחלוטין. אכן הצטברו עודפים ואנחנו מחזירים. לגבי הרזרבה, סה"כ היא נמוכה. השיעור של הרזרבה הנמוך מבין משרדי הממשלה, אך טוב שתמיד תהיה רזרבה כי לא יודעים מה יהיה. בסה"כ 7 מיליון שקל".

מבקר המדינה, יוסף שפירא: "אני פועל לפי העיקרון של נאה דורש נאה מקיים. איפה שאפשר לקצץ בדברים שנעשים כבר 60 שנה גם במשרדינו, אנחנו מקצצים. כשנכנסתי לתפקידי לפני 6 שנים חשבתי איפה הסעיפים הבזבזניים. למשל, בתקציב הנסיעות לחו"ל, נסעתי 3 פעמים לחו"ל לכנסים ב-6 שנים. כיום אפשר לקיים 'וידאו-קונפרנס'. לכן נהגתי ריסון עצמי, גם על השתלמויות שזה חשוב ומוציאים המון כספים, אז משתלמים בלי שיעלה לנו כסף. אז אני מטיל על כל חטיבה שייבדקו בעצמם ויעבירו השתלמויות פנימיות באפס עלות. צריך להתנהג באחריות ובריסון עצמי, ולכן לא תמיד מנצלים כל הרזרבות שישנן, אבל הכסף לא הולך לאיבוד".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר ש"אכן צריך להגיש את התקציב באופן מפורט, כזה שפורס בפני חברי הכנסת את מלוא השימושים והמגמות בתקציב גם בשנה הספציפית וגם במגמות של השנים האחרונות, קודם אישור התקציב הספציפי. אני מבקש להגיש את התקציב הבא באופן אחר".

לבסוף, אישרה ועדת הכספים את תקציב המבקר ל-2019, כשכל חברי הוועדה הצביעו בעד, למעט ח"כ סמוטריץ', שעמד בהתנגדותו.