בתי המשפט משתמשים יותר ויותר בהליכי קיפוח המיעוט כדי לטפל במצבים בהם חברות מצויות בשיתוק בשל סכסוך בין בעלי המניות, וסביר להניח שירחיבו את השימוש בכלי זה. כך אומר (יום ד', 14.3.18) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, שיושבע בעוד שבועיים לבית המשפט העליון. הוא דיבר בהשתלמות של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

גרוסקופף אמר, כי "בדרך כלל אני אומר לצדדים: 'יש כאן חברה פעילה. אפשר לפרק אותה, אבל תאבדו את הערך שלה. זה לא הפתרון הטוב לאיש מכם. אתם שוחטים את התרנגולת שמטילה להם ביצי זהב, ולכן צריך למצוא פתרון אחר'. אם יש פתרון שפחות כופה על בעלי המניות, למשל למנות אדם שיפתור את המחלוקות - בית המשפט יעדיף אותו.

"אם אתה מגיע למסקנה שאין שום סיכוי שהצדדים ישתפו פעולה והחברה הולכת ומידרדרת - הפתרון הטוב הוא להפריד ביניהם. זה קצת כמו בנישואין. אבל המצבים בהם צריך לפרק את החברה, הם כיום מאוד נדירים. בדרך כלל משתמשים בפתרונות הרבה יותר חכמים, בהם אחד נותר עם הכסף והשני נותר עם החברה".

בתשובה לשאלת News1 אמר גרוסקופף, כי ההליכים המשפטיים הם חלק מהארסנל העומד לרשותם של בעלי המניות, וזכותם להשתמש בהם כחלק מהיחסים ביניהם. כך גם כאשר אחד מהם טוען לעושק ודורש יותר מידע, ככלי במאבק שליטה או כדי להביא את הצד האחר לרכוש את מניותיו.

הוא הוסיף: "כלל שיקול הדעת העסקי נכנס לתמונה כאשר אין ניגוד עניינים, והחלטות של ניהול והעסקת בעלי מניות בחברות פרטיות הן תמיד בניגוד עניינים. אבל ברמה העקרונית, אם החברה שוכרת את האדם הנראה לה ומשלמת לו שכר סביר - אני כבית המשפט לא אתערב, גם אם מדובר בבעל מניות או בקרובו. די קשה לי לחשוב על סיטואציה שבה בית המשפט מכתיב לחברה להעסיק מישהו שלא הועסק בה עד כה".

לגבי האופי בו נפרדים בעלי מניות אמר גרוסקופף, כי הדרך האחת היא מינוי מעריך שיקבע את שווי החברה לצורך רכישת חלקו של האחד בידי האחר; החיסרון הוא שהערכות שווי אינן מדע מדויק ובית המשפט חייב להשאיר בידיו את שיקול הדעת. הפתרונות הרצויים, הוסיף, הם התמחרות בין הצדדים או מכירה לגורם שלישי - אם כי זו נדירה מאוד. לדברי גרוסקופף, השיטה המועדפת עליו היא מכירה פומבית באולם, שכן בשיטת המעטפות עלול להיווצר מצב בו הרוכש ישלם יותר מדי.