היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הגישה (יום ד', 21.3.18) את דוח הפעילות הראשון שלה, בתום השנה הראשונה לפעילותה. אחד מתפקידיה המרכזיים של יחידת התיאום הוא מעקב אחר יישום המלצות ועדת פלמור וקידומן, המלצות שכאמור קיבלו תוקף החלטת ממשלה. מבין 52 החלטות אלו, 31 בוצעו באופן מלא, 17 נמצאות בהליך ביצוע ו-4 טרם בוצעו. מדובר בהחלטת ממשלה שבאופן מרשים ויוצא דופן יושמה כמעט במלואה בתוך שנה וחצי מיום שניתנה.

כזכור, בשנת 2015 פרצה מחאה ציבורית רחבה שהובילו צעירים יוצאי אתיופיה, אשר עסקה בגזענות הממסדית בכלל ובאלימות שוטרים ושיטור יתר של המשטרה כלפי בני הקהילה בפרט. מחאה זו והשיח הציבורי הרחב שהחל בעקבותיה, הביאה להכרת ממשלת ישראל בקיומה של גזענות ממסדית, ובצורך להתמודד עם תופעת הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה ולטפל בה. בהמשך ישיר לכך התקבלה החלטת ממשלה להקמת ועדה בין משרדית למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. דוח הסיכום של הוועדה הבין-משרדית כלל עשרות המלצות משמעותיות ליישום מידי, כשהמרכזית בהן היא הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שתרכז את פעולות הממשלה למיגור הגזענות הממסדית כלפי יוצאי אתיופיה בפרט וכלפי אוכלוסיות נוספות מקרב אזרחי המדינה בכלל.

עיקרי תפקידי היחידה, כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה, כוללים תיאום הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה וסנכרונה, קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול, מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור), בחינת הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים, וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים.

ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזעות, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "גזענות אינה גזירת גורל - היא תוצאה של הבניות חברתיות, תהליכים היסטוריים ותרבותיים שנוצרו על-ידי בני אדם, ולכן בני אדם יכולים לשנות אותם. בכוחות משותפים - שירות המדינה, ארגוני החברה האזרחית והציבור בכלל – נפעל למגר את הגזענות וליצור חברה שיוונית וצודקת, המאפשרת לכולם לחיות בביטחון אישי ולממש את עצמם. מדינת ישראל התברכה בפסיפס חברתי מגוון ויפה. הכוח שלנו הוא ביכולת של כולנו לקבל את השונות כערך חיובי, ולהתייחס בכבוד לכל אדם באשר הוא אדם".

שרת המשפטים, איילת שקד: "לפני שנתיים וחצי פרצה לתודעה הציבורית הגזענות והאפליה כלפי בני העדה האתיופית. מדינת ישראל מטבעה היא מדינה קולטת עליה, מדינה רב תרבותית. אין כל הצדקה לגילויי גזענות רק כיוון שמישהו נולד לעדה אחרת. ננהג באפס סובלנות כלפי כל גילוי של גזענות ממוסדת".

יו"ר המועצה הציבורית המייעצת ליחידה, המשנה (בדימוס) לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין: "הגזענות היא תולעת מכרסמת והעלולה להוליד שכמותה, שכן אינה רציונלית, והיא ככל פוביה המכוונת כנגד 'אחר'. כנגד תופעות אלה יש צורך ביד חזקה ובוטחת, וההכרח לא יגונה, ואדרבה. יש לברך על מינוי ממונים במשרדי ממשלה להידרשות לתלונות בשל גזענות ממסדית. לדעתי יש מקום להרחיב דבר זה גם לשלטון המקומי, שהשאלות העולות בו בתחום זה אינן פחותות מאלה שבשלטון המרכזי".

מנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור: "שאלת קיומה של גזענות ממסדית שהוכרה בהקשר של יוצאי אתיופיה, רלוונטית בימים אלה יותר מתמיד. אני מאמינה שיש בידינו הכלים לפעול לצמצומה, והיחידה לתיאום המאבק בגזענות פועלת בדרכים שונות כדי לטפל בתלונות ולהשפיע על מדיניות. ככל שתזכה לאמון הציבור ויופנו אליה תלונות כך תיטיב היחידה למקד פעילותה".