הממשלה אישרה (יום א', 25.3.;8) בישיבתה בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה", המתוקצבת בכמיליארד ש"ח (922 מיליון שקלים) לחמש שנים. התוכנית המשותפת למשרד רה"מ ומשרדי הכלכלה והתעשיה, המשרד לשוויון חברתי – ישראל דיגיטלית, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד המדע והטכנולוגיה, מל"ג ות"ת ומערך הסייבר הלאומי. על-פי ההערכות, צפוי המשק הישראלי ליהנות מהכנסה של כ 12 מיליארד שקלים בשנה.

במסגרת התוכנית, תעודד הממשלה ותתקצב שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל לבין מאות חברות הסטארט אפ הישראליות העוסקות בבריאות דיגיטלית, שמספרן עומד כעת על למעלה מ 470 כאשר 7% מחברות הסטראט אפ הנוסדות מדי שנה בישראל הן חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות אלו, השוקדות על פתרונות רפואיים מתקדמים, יעמידו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הבריאות. אחד מאבני היסוד של שיתופי הפעולה הללו יהיה בהענקת נגישות לחברות למאגרי ה-Big Data הרפואיים של הקופות ויוכלו להריץ עליהם את האלגוריתמים שהן מפתחות ולבצע פיילוטים של הפתרונות הדיגיטליים שהן מפתחות.

בנוסף, יוקם מאגר "פסיפס" מאגר נתונים רפואיים ייחודי שיורכב ממתנדבים הלוקים במחלות ו/או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן. מאגר פסיפס הוא מאגר מהונדס המאפשר לבצע מחקרים על חתכים ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות נדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה שתפרוץ דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מחלות.

משרד הכלכלה יפעל להרחבת הפעילות של קהילת החדשנות BeWell.il בנושא בריאות דיגיטלית. הקהילה הינה פלטפורמה לשיח ולשיתוף בין יזמים, משקיעים, לקוחות ואקדמיה, בה פעילים כ-700 חברים כיום. הקהילה מאתרת מומחים ומנטורים בתחום ומסייעת לחברות, מבצעת הדרכה ליזמים, מחברת ומייצרת שיתופים פעולה בין סטארט-אפים ויזמים לארגוני בריאות.

התוכנית תתמוך במחקר ופיתוח בתחום הבריאות הדיגיטלית ובמימון פיילוטים של חברות בתחום בארגוני בריאות בישראל. במסלול תינתן תמיכה בפיילוטים של חברות בארגוני הבריאות בישראל, כדי לסייע בהתאמת המוצר לצרכים הקליניים וליצירת פרוטוקולים חדשניים של טיפול ושירות רפואי באמצעות פיילוטים אלו.

כאמור, התוכנית תתוקצב בכמיליארד שקלים לחמש שנים, כאשר בתשתיות מחקר ופיתוח, הן במערכת הבריאות והן בחברות הפרטיות. כאשר, למעלה מ 620 מיליון שקלים יוקצו להקמת תשתית מחקרית, הקמת מאגר פסיפס ועוד. בנוסף, 223 מיליון שקלים יוקצו לתמיכה במו"פ דיגיטלי רפואי באקדמיה ובתעשיה. בהקשר זה, נציין כי כ 30 מיליון שקלים יוקצו לטובת יצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית, אשר יושקעו בצורת מלגות סטודנטים וקידום ההייטק. כדי לעודד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות, תשקיע הממשלה כ 50 מיליון שקלים לפישוט הרגולציה בבריאות דיגיטלית.

תועלות הבריאות הדיגיטלית לאזרח בקצה:

• רפואה מונעת: במסגרת ניטור וניתוח מתקדם, אפשר יהיה לזהות אנשים בסיכון למחלה בהתבסס על המידע שקיים כיום בקופות חולים ובבתי החולים, כך שניתן יהיה לאתר מוקדי סיכון בשלבים מוקדמים מאוד ואף למנוע התפרצות מחלות. כך לדוגמה, בישראל מתרחשים למעלה מאלף מקרי מוות בשנה מסרטן המעי הגס בשל גילוי מאוחר. פתרון ישראלי שפותח במכבי מאפשר באמצעות בדיקות דם שגרתיות, לזהות סיכון לחלות בסרטן זה בשלבים מאוד ראשוניים שהרופא המטפל לא יכול להבחין בהם ולטפל בו.

• רפואה אישית: שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים לניתוח וניטור מאגרי המידע יאפשר העמדת פרוטוקול טיפול מותאם אישית לכל מטופל. כך למשל, אחת החברות, Zebra Medical, שיפעלו בשיתוך פעולה עם מערכת הבריאות במסגרת התוכנית לבריאות דיגיטלית פיתחה טכנולוגיה לעי המשפרת משמעותית את הדיוק בפענוח בדיקות לאבחון סרטן, באמצעות כלים לעיבוד תמונה . דוגמה נוספת היא חברת Taliaz, שפיתחה טכנולוגיה המתבססת על מידע גנטי ונתונים נוספים המאפשרת התאמה מיידית של תרופות נוגדות דיכאון למטופל, ברמת דיוק של 70%-80% כבר בתחילת הטיפול. זאת לעומת רמת דיוק מקובלת של 30%-40% בשיטות הקיימות, אשר דורשות פעמים רבות חודשים ארוכים של ניסיונות במתן תרופות שונות, עד למציאת התרופה המתאימה. חברות נוספות פיתחו טכנולוגיה, המאפשרת להתאים למטופל תרופות לסרטן, המתאימות לשלב ולסוג הגידול שממנו הוא סובל ולטיפול שספציפית עבורו, יהיה עם הסיכויים הגבוהים ביותר להחלמה מהמחלה.

• רפואה מנטרת ויוזמת: שימוש במכשור לאיתור מיידי של מקרי מצוקה, ניתן יהיה להגביר את מהירות המענה הרפואי. כך למשל, חברת Early Sense הישראלית, פיתחה טכנולוגיה המתריעה מיידית על מצבים מסכני חיים באמצעות חיישן הממוקם מתחת למזרן ומנטר דופק, קצב נשימה ותנועה בזמן שינה. החיישן מאפשר למשל להציל את חייהם של תינוקות הסובלים מדום נשימה פתאומי במהלך השינה.

• המטופל במרכז: במסגרת התוכנית הלאומית, במערכת הבריאות ייעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים להגברת האחריות והמעורבות של המטופל בטיפול שלו עצמו. כך לדוגמה, פתרונות טכנולוגיים שונים מאפשרים לחולי סוכרת לעקוב אחר תוצאות בדיקות הסוכר היומיות שהם מבצעים, וממליצים על מינון מדויק של תרופות בהתאם.

• רפואה מרחוק: יישומים ואמצעי תקשורת המאפשרים להעניק למטופל טיפול רפואי מרחוק ובכל זמן.

דוגמאות לפרויקטים בהם תשקיע המדינה במסגרת התוכנית:

• פיתוח כלים טכנולוגיים תומכים וביצוע פעולות נדרשות ליישום הרגולציה על שימושים משניים בנתוני בריאות (50 מיליון שקל);

• תמרוץ ארגוני הבריאות לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשיה בתחום הבריאות הדיגיטלית (78 מיליון שקל);

• פריסת תיק קליני ממוחשב בארגוני בריאות בהם קיים פער בנושא (109 מיליון שקל);

• מעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת הבריאות בישראל בשפת קידוד עדכנית ואחידה (טרמינולוגיה רפואית) (89 מיליון שקל);

• הקמת בנק דגימות, אחד או יותר לצרכי טיפול ומחקר (50 מיליון שקל)

• פיתוח יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות, על בסיס תשתית מערכת "איתן" (30 מיליון שקל);

• קידום והרחבת מערך "תמנע" - תשתית מחקר לנתוני עתק (Big-Data); ובחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי.

• עידוד מחקר ופיתוח וניסויי חלוץ (פיילוטים) של חברות ויזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, המתבצעים בשיתוף פעולה עם ארגוני הבריאות בישראל (65 מיליון שקל);

• שימוש במסלול "מעבדות לחדשנות טכנולוגית" (שייעודו לקדם חדשנות ולחזק שיתופי פעולה בין תאגידים רב-לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות) לתחום הבריאות הדיגיטלית (32 מיליון שקל).

• הגברת הפעילות במהלכי שיווק וייצוא לחו"ל של פתרונות בריאות דיגיטלית, וליווי חברות זרות בתחום הבריאות הדיגיטלית לביצוע השקעות בישראל (10 מיליון שקל);

• השתתפות של ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים בינלאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית (14 מיליון שקל).

• תוכנית למענקי מחקר בתחום של רפואה מותאמת אישית (70 מיליון שקל);

• תמיכה בפיתוח קורסים אקדמיים דיגיטליים, בתחומי ההייטק ומדעי הנתונים.

• פיתוח תוכנית לעידוד שיתופי פעולה רב-מגזריים (מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי) בקרב בכירים מתחום הבריאות הדיגיטלית (9 מיליון שקל);

• קידום פעולות שיווק וחשיפה לתחום הבריאות הדיגיטלית (2.5 מיליון שקל).

• ראש מערך הסייבר הלאומי, יבחן הקמת תשתית טכנולוגיה וסימולציה בבאר שבע, שתשמש לקידום יזמות ופיתוח תעשייתי בתחום הגנת הסייבר בהיבטי בריאות דיגיטלית.