אלי אברבנאל, המשנה לשעבר לפרקליט המדינה וכיום שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, נתן הוראה בלתי חוקית ולפיה להב 433 תחקור את פעילותו של
ערן מלכה באחד מהיבטי פרשת
אלון חסן - ולא המחלקה לחקירות שוטרים. כך עולה (יום ה', 29.3.18) מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
יואל עדן, אשר זיכה את כל הנאשמים בפרשת חסן.
רב-פקד לשעבר ערן מלכה עמד בחלק מן הזמן בראש צוות החקירה בפרשת מלכה. פרשה זו היא שהביאה להתפוצצות פרשת
רונאל פישר, כאשר פישר ביקש מחסן 150,000 דולר כדי לשחד קצין משטרה, חסן פנה למח"ש ובסיועו תועד פישר מקבל את הכסף.
לדברי עדן, מח"ש בדקה רק חלק מפעולותיו של מלכה כאשר עמד בראש צוות החקירה בפרשת חסן. בכל יתר הנושאים היא הסתפקה בכמה פעולות שבוצעו לא בידי מח"ש עצמה, אלא בידי להב 433 - היחידה בה שירת מלכה - וזאת בניגוד להוראות החוק. התביעה מסרה לעדן, כי מי שהחליט על כך היה המשנה לפרקליט המדינה דאז, אלי אברבנאל - כיום שופט בית המשפט המחוזי בירושלים.
עוד התברר בבית המשפט, כי כל חוקרי להב שהשתתפו בחקירת פרשת חסן, התבקשו לחתום על תצהיר מוכן מראש בו נאמר: "כל חומרי החקירה שהפקתי הועברו על-ידי לראש צוות החקירה או לרכז החקירות. לא נשאר אצלי כל חומר חקירה הקשור לפרשייה. לא נתקלתי בכל הנחיה או הוראה תמוהה מצד רפ"ק ערן מלכה (ראש המחלק) או ממפקדים אחרים במהלך הפרשיה". חוקרת אחת בלבד סירבה לחתום ואמרה שאינה יכולה לאשר את הדברים לגבי מלכה בנוגע לחקירה נגד ג'קי בן-זקן.
עדן אומר: "מובן כי החתמת תצהירים אלו הינה מעין פעולת חקירה. עוד מובן, כי למעשה אין מדובר בחקירה של ממש, שכן, מדובר בהנחת תצהירים לחתימה, ללא בירור פרטים. זאת ועוד, משנחתם תצהיר בנוסח מוכתב כאמור, הרי שככל שנפתחת הייתה חקירה בעניין התנהלות מר ערן מלכה ביחס לחקירה של נאשם 1, הרי שהעובדה שנחתמו תצהירים, מטבע הדברים יוצרת קושי מובנה בהמשך החקירה". מדברי התביעה עולה, כי גם החתמה זו הייתה תוצאה של הנחיה מצידו של אברבנאל.
עדן מציין, כי התביעה סירבה תחילה לענות על שאלותיו בנוגע להתנהלות זו, והוא מצטט את התשובה שקיבל: "אני לא רוצה לתת לאדוני תשובה לגבי מה בדיוק התבקש, אבל זאת בהחלט הייתה דרישה של הפרקליטות לאחר הטענות שבאו לבצע מהלך שיוודא שלא, לברר אם היו באמת הנחיות חריגות ותמוהות".
רק לאחר לחץ נוסף של עדן, הוא קיבל מענה: "העניין הזה הועלה בפניו של משנה לפרקליט המדינה, מר אלי אברבנאל, ונשאל האם לאור טענות, לא חשד קונקרטי שמועלה ולאור מה שכן קרה, ולאור דברים שאנחנו יודעים, האם אין מקום לבצע חקירה של כל החוקרים בתיק. ומר אברבנאל כתב לנו שהעניין הזה לא מחייב חקירה פלילית, ויכולה להיעשות בדיקה גם במסגרת היחידה החוקרת עצמה.
"ולגבי הדרך הספציפית, הייתה גם אי-נוחות מהרעיון שכל עכשיו יקחו את כל היחידה אחרי הטראומה [של פרשת פישר] ויעבירו את כל חוקריה לחקירת מח"ש, כשאין חשד קונקרטי נוסף מעבר למה לכל מה שהתגלה בנוגע במח"ש. שהרי ערן מלכה תוך שפעל כחפרפרת, הרי אנשים סביבו לא ידעו ולא יכלו לדעת שכך הדברים מתפתחים. חקירת מח"ש ביררה כבר מה היו ההשלכות של מעשים אלו. לא היה חשד קונקרטי, אבל בכל זאת הייתה התלבטות האם לבצע את הבדיקה הנוספת הזאת".
עדן מסכם: "לא יוזמה של היחידה החוקרת הייתה כאן, אלא הנחיה מגורם בכיר בפרקליטות המדינה, שהיחידה החוקרת עצמה, תערוך בדיקה בעצמה, האם היו הנחיות חריגות ותמוהות של מר ערן מלכה... מדובר בפעולה אשר על פני הדברים הינה בניגוד להוראת סעיף 49ט(א) לפקודת המשטרה. בדיקה אם הייתה הנחיה חריגה ותמוהה מאת מפקד צוות החקירה, אינה עניין פשוט. מדובר בעניין מורכב, אשר יכולות להיות לו משמעויות מרחיקות לכת ביחס לכל תיק החקירה, כמו גם ביחס לאפשרות פתיחת חקירה נוספת כלפי אותו מפקד צוות החקירה, מר ערן מלכה, הגם שהוא הועמד לדין בעניין אחר.
"זאת ועוד: מה היה אמור לקרות, לגישת נותני ההנחיה, אילו היו נאמרות ע"י חוקרים אמירות בדבר הנחיות חריגות ותמוהות של מר ערן מלכה? האם אז היה העניין עובר לחקירת מח"ש? הקושי בהתנהלות האמורה ברור. כפי שפורט לעיל, חוקרת אחת אכן העלתה הנחיה חריגה ותמוהה בעיניה, אולם, לא שמענו כי עניין זה הועבר לחקירת מח"ש".
