התאגדות העסקים הקטנים מבקשת מבג"ץ (29.3.18) לקבוע, כי קיצור שבוע העבודה נעשה שלא כחוק ולכן אינו תקף. ההתאגדות גם מבקשת להוציא צו ביניים שימנע את ביצוע המהלך עד להכרעה בעתירתה.
במארס 2017 חתמו הממשלה, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על הסכם קיבוצי לפיו שבוע העבודה יקוצר מ-43 ל-42 שעות. במארס השנה חתם שר העבודה,
חיים כץ, על צו הרחבה המחיל את ההסכם גם על מעסיקים שלא היו צד להסכם, כך שהוא יחול על כל המשק.
ההתאגדות טוענת, כי אורכו של שבוע העבודה צריך להיקבע בחקיקה ראשית ולא בהסכמים ובצווים. עוד היא טוענת, כי מנגנון צו ההרחבה לא נועד לחול על המשק כולו, אלא על ענפים מסוימים בלבד. אולם "לאורך השנים, מנגנון צו ההרחבה הפך ל'קיצור דרך' לקביעת הסדרים עקרוניים בתחום דיני העבודה, אשר בפועל ייתר את הצורך בחקיקה ראשית. מדובר בפרקטיקה פסולה מיסודה אשר נוגסת בתפקידו של המחוקק, מאיימת על תהליכי קבלת החלטות דמוקרטיים ושקופיים, פוגמת בתפקיד המרכזי של הכנסת בתהליכים אלה ומכרסמת בעקרון הפרדת הרשויות".
לגבי קיצור השבוע אומרת ההתאגדות, כי מאחר ששכרם של העובדים נותר ללא שינוי - הרי שמדובר בפועל בהעלאתו ביותר מ-2%, צעד ממנו ייפגעו בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים. ההתאגדות צופה שקיצור השבוע יוביל לפיטורי עובדים ולהעלאת מחירים, ואף עלול לסכן את קיומם של עסקים קטנים רבים. היא מציינת, כי מדי שבוע נסגרים 800 עסקים קטנים, וסקר שערכה העלתה שיותר מרבע מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שוקלים לסגור אותם. עוד מוזכר, כי מדובר במגזר המעסיק 47% מן העובדים בארץ ותורם 52% מהתוצר העסקי. "עבור העסקים הללו, צמצום שעות העבודה, ללא צמצום השכר, עלול להיות מכת מוות", מזהירה ההתאגדות. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
איתן הברמן,
אייל שטרנברג, אורי הברמן ומישל נגר.
