האנס בני סלע לא יפצה את המדינה על הוצאותיה בחיפושים אחריו, משום ששורה של שוטרים פגעו בזכויותיו כאשר נעצר בדצמבר 2006. כך קבע (2.3.18) שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד גדעוני.

סלע נדון בשנת 2000 ל-35 שנות מאסר על שורה של מעשי אונס, נמלט מבית המשפט בתל אביב בנובמבר 2006 ונלכד בנהריה שבועיים מאוחר יותר. בשנת 2013 - ביום האחרון למרוץ ההתיישנות - הגיע סלע תביעה בסך 1.5 מיליון שקל נגד המדינה, בטענה לאלימות מצד שוטרים ולפגיעה בכבודו כאשר צולם בתחנת המשטרה בנהריה. המדינה הגיבה בתביעה בסך 2.5 מיליון שקל על ההוצאות שנגרמו לה בחיפושים האינטנסיביים אחרי סלע (תוך שהיא טוענת שההוצאות בפועל היו 30 מיליון שקל), אך הסכימה שבמידת הצורך יקוזז הסכום שתקבל אם הסכום בו תחויב.

גדעוני דחה את טענת השיהוי של המדינה באומרו, כי סלע ביקש כבר שנה קודם לכן מידע על ההליכים המשמעתיים נגד ארבעה שוטרים שהיו מעורבים במעצרו, וקיבל תשובה כוזבת לפיה הם זוכו. עוד הוא אומר, כי למדינה לא נגרם נזק מן השיהוי, השוטרים המעורבים עדיין משרתים ולא הוכח שהגנתה ניזוקה בשל חלוף הזמן.

לגופם של דברים, דחה גדעוני את טענותיו של סלע לפיהן השוטרים היכו אותו בתחנת נהריה, לאחר שמצא שלא ניתן להאמין לו. הוא קיבל את גרסת המדינה, לפיה סלע נחבל בעת מעצרו, משום שלא היה מנוס מהפעלת כוח נגדו. גדעוני עומד על הסתירות וחוסר ההיגיון בגרסתו של סלע, ואומר שגם התיעוד מזמן אמת תומך בזו של המדינה.

לעומת זאת קבע גדעוני, כי המשטרה נהגה בצורה פסולה בעת המעצר, כאשר אפשרה לצלמים רבים לצלם את סלע בניגוד לרצונו. חלק מן השוטרים אף התייצבו לצילום איתו לצורכי מזכרת, וניתן אף לראות בתמונות שכמה מהם הפעילו כוח כדי להביא את פניו לזווית ה"מתאימה". גדעוני דוחה את טענת המדינה, ולפיה מדובר היה בצילומים לצורך זיהוי בלבד, וקובע, כי אין בהן כדי להסביר את ההתנהלות הכוללת בתחנה אשר פגעה בכבודו של סלע. ניתן להבין את תחושת ההקלה של השוטרים, אך לא "התנהלות שיש בה אובדן הרסן, פריקת עול ופגיעה בכבודו של עצור, יהיו המעשים שעשה חמורים ככל שיהיו, יהיה אירוע בריחתו מקומם ככל שיהיה".

עוד אומר גדעוני, כי העברת התמונות לאמצעי התקשורת - כאשר המשטרה עצמה הודתה שחלק מהן הועברו כיוזמה עצמאית של שוטרים - הייתה בבחינת רשלנות של המשטרה. עילת התביעה מתחום הפגיעה בפרטיות אומנם התיישנה, אך לא זו של הרשלנות. בסיכומו של דבר קבע גדעוני, כי סלע זכאי לפיצוי של 30,000 שקל.

בנוגע לתביעת המדינה אומר גדעוני, כי יש מקום להתלבטות בשאלה העקרונית של חיוב הפרט לשפות את המדינה על הוצאותיה שנגרמו בגללו. הוא סבור, כי ניתן לעשות זאת במקרים קיצוניים של התנהגות זדונית ומכוונת מצידו של מי שגרם למדינה את הנזק - ובריחתו של סלע היא מקרה שכזה. גדעוני מקבל את התחשיב שהגישה המדינה (30 מיליון שקל), אך מזכיר שהיא הסכימה שחיובו של סלע יקוזז מחיובה שלה - ולכן בשורה התחתונה שני הצדדים לא ישלמו דבר. את המדינה ייצגה עו"ד מירית סביון.