"נדמה לי שתהיה לנו יותר ויותר פרנסה בתחום הזה; אולי מתישהו בעתיד הגלגל יתהפך". כך אומרת (יום ג', 10.4.18) שופטת בית המשפט העליון,
ענת ברון, על עבירת השוחד. היא דיברה בהשקת ספרו של מאור אבן-חן "עבירות השוחד" בלשכת עורכי הדין. ברון ציינה, כי גם סיקור תקשורתי אוהד עשוי להיות בגדר שוחד.
ברון יצאה נגד טענותיו של
אהוד אולמרט בפרשת
הולילנד: "ענייני הזרע והולילנד נדונו יחדיו, למרות שמי ששוחרר לאחרונה טורח לומר שמדובר בפרשה נפרדת, ובגינן נשלח לראשונה ראש ממשלה בישראל לעונש מאסר".
לדברי ברון, "השחיתות פשתה בכל מקום ובכל פינה, במגזר הציבורי ובמזר הפרטי, בישראל ומחוצה לה. התפשטות השוחד מהווה סכנה לדמוקרטיה. מדובר בעבירות שאת עקבותיהן קשה לאתר, הגדרתן משתנה תדיר ולשוחד פנים רבות. הוא כבר אינו מתגלם רק במעטפות כסף המועברות מתחת לשולחן. לכן, הדין מצוי כל העת במגמת התרחבות, כאשר המגמה הכללית היא הרחבת תחולת העבירות והחמרת הענישה.
"זו מלחמה בשחיתות; לא פחות מאשר מלחמה. לבתי המשפט יש קשיים לא מעטים בהתמודדות עם עבירות השוחד. הן נעשות במחשכים, לאיש אין אינטרס לחשוף אותן ובית המשפט להפעיל את השכל הישר כדי להשלים את הפאזל. לצד זאת, יש להקפיד שתחת כנפי ההליך הפלילי ייכנסו רק מעשים פליליים".
לדברי ברון, "עודף ביורוקרטיה, סרבול וחסמים מזמינים מתן שוחד ונטילת שוחד, בין במישרין ובין דרך מתווכים". היא הצטרפה לקריאה להסדרה בחקיקה של נושא המאכערים, בדומה למשל לאופן בו הוסדר נושא פעילותם של שדלנים בכנסת.
על הענישה בעבירות אלו, אמרה ברון: "עבירות צווארון לבן נתפסות לפחות בחלקן כעבירות רציונלית: העבריינים שוקלים את 'שכר העבירה' כנגד הפסדה. אל מול הפיתוי הגדול, יש להציב מדיניות מרתיעה של אכיפה וענישה מחמירה, שאותה העבריין הפוטנציאלי יקח בחשבון. לכן השיקול של הרתעת הרבים מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בעבירות כלכליות, בתקווה שענישה חמורה תצמצם את העבירות".