ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם פסקת התגברות רחבה כדי למנוע בלימת חקיקה בבג"ץ, וזאת בניסיון לפתור את משבר המסתננים. במסגרת ישיבת ראש הקואליציה הודיע נתניהו כי יקדם את הגרסה המרחיבה של המהלך, בניגוד לדעתו של יו"ר כולנו, השר משה כחלון, שלא הגיע לישיבה.

כחלון הדגיש כי מפלגת כולנו תתמוך בפסקת התגברות נקודתית לטובת "טיפול דחוף בנושא המסתננים". אולם כלל לא בטוח שרעיון מעין זה ישים משפטית. המודל שמציע לוין קובע שבית המשפט יכול רק להמליץ על פסילת חוקים, אך לא לפסול אותם בעצמו.

במהלך הדיון תקף השר יריב לוין את שר החינוך נפתלי בנט ואמר: "אתם רוצים רק פסקת התגברות נקודתית. ההצעה הזאת חלשה, אנחנו רוצים לקדם הצעה יותר חזקה ורחבה". לוין הוסיף: "אני דיברתי עם סמוטריץ' והוא הודה שההצעה שלו בעייתית ושיש מודלים טובים ממנה. לדוגמה - המודל הבריטי טוב יותר מההצעה שאתה (בנט) מדבר עליה. היא הוגשה בעבר וחתומים עליה יואל חסון, אביגדור יצחקי וסיעות חרדיות. ייתכן שנצטרך בהמשך פשרה כי צריך להעביר את החוק במליאה, אבל אני מאמין שצריך ללכת על מהלך רחב יותר שיש לו יותר קונצנזוס. ללכת היום רק על פסקת התגברות נקודתית זה יגרום נזק כי לא יעמוד בבג"ץ, כמו שהיה בפסקת ההתגברות בחוק הגיוס".

השר בנט הציע לכנס עוד היום את ועדת שרים לחקיקה כדי להעביר את פסקת ההתגברות. רה״מ הטיל וטו וסירב לכנס ועדת שרים לחקיקה.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מסר בתגובה לתדרוכי הליכוד: "חשוב לדייק - אמרתי לשר לוין ואני אומר גם עכשיו שהמודל הבריטי שקובע מפורשות שבג"ץ בכלל לא יכול לפסול חוקים הוא יותר טוב מפסקת ההתגברות (שאומרת שהכנסת יכולה לחוקק מחדש). ממש לא אמרתי וזה גם לא נכון שההצעה שלי בעייתית. ההצעה הבעייתית היא הישראבלוף שכחלון רצה שזה פסקת התגברות ספציפית רק למסתננים. זו פיקציה שלא מחזיקה מים ואין לה שום סיכוי לעמוד במבחן בג"ץ. לסיכום, הכי טוב (והכי יומרני) המודל הבריטי. אח"כ פסקת ההתגברות. השאלה אם רה"מ באמת רוצה להעביר או שהוא מחפש להתקוטט כדי להביא לבחירות מוקדמות אחרי הוא לא הצליח בכך לפני חודש. אחרי השעתיים האחרונות קצת נראה שמה שהוא מחפש זה לריב אבל אשמח מאוד להתבדות ולראות שהוא אכן הולך להעביר את זה".

"פסקת ההתגרות"

בתוך כך, יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, תקף את המהלך שמוביל ראש הממשלה וכינה אותו "פסקת ההתגרות". "זו לא פסקת ההתגברות זו פסקת ההתגרות- הממשלה הזאת מתגרה בשלטון החוק פעם אחר פעם מנסה לרמוס את ערכי הדמוקרטיה ואנחנו לא ניתן לה לעשות את זה", אמר לפיד.

התנועה למשילות ולדמוקרטיה בתגובה למהלך: "חקיקת התגברות מורחבת תבטיח שבענייני מדיניות, בנושאים ערכיים ופוליטיים, המילה האחרונה תהיה שייכת לציבור, המיוצג באמצעות נבחריו בכנסת, תוך דיאלוג וקשב לעמדת הרשות השופטת. ללא חקיקת התגברות מורחבת, לא יהיה פתרון לבעיית המסתננים ולשלל הבעיות הקשות שהביאה עמה המהפכה השיפוטית של בג"ץ מבית אהרן ברק".

ח"כ איתן כבל הגיב בדף הפייסבוק שלו וכתב: "ברגעים אלו ממש מנציחים ראשי הקואליציה את את עריצות הרוב בחוק יסוד באופן שמתעדף שיקולים פוליטיים על פני ערכי השוויון, הצדק והחרות המעוגנים במגילת העצמאות שעל בסיסה קמה מדינת ישראל. נמאס לכם מ"הכל שפיט"? קבלו את "הכל פוליטי" וכל ניסיון של ביבי ובנט להציג את המהלך הזה כאיזון בין שלושת הרשויות בישראל הינו מעשה רמייה. יש חשיבות עליונה לדמוקרטיה בישראל שבית המשפט העליון נותן סעד למי שנפגע מפעולות הממשלה או הכנסת, החלשתו כפי שרוצים לעשות כעת תהייה בכייה לדורות".