כרבע מן העתירות המוגשות לבג"ץ יועברו לבתי המשפט המחוזיים. ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום ד', 11.4.18) את הצו עליו חתמה שרת המשפטים,
איילת שקד, והמפרט את הנושאים שיועברו מבית המשפט העליון אל המחוזיים.
רוב הנושאים שיועברו הם בתחום מינהל האוכלוסין, למעט עתירות בנוגע להחלטות ממשלה בתחום זה ולנושאים שבסמכות בית הדין לעררים - שיישארו בסמכות בג"ץ. מדובר בין היתר בהחלטות של מינהל האוכלוסין בנוגע לחוק השבות, התאזרחות וחוק מרשם האוכלוסין. על פסקי הדין של המחוזיים בנושאים אלו ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון, כמו על יתר פסקי הדין בנושאים מינהליים. בבג"ץ יישארו נושאים כגון חוק הכניסה לישראל (ובכלל זה מסתננים ומהגרים), הסדרת מעמד של בני זוג וילדים (ובכלל זה איחוד משפחות) ואשרות עבודה של
עובדים זרים.
משרד המשפטים מסר לוועדה, כי בנושאים שיועברו הוגשו אשתקד 600 מתוך 2,400 העתירות לבג"ץ. מדובר במהלך גדול שני מסוגו, לאחר שבשנת 2000 הוענקו לבתי המשפט המחוזיים סמכויות מינהליות וחלק משמעותי מן העתירות לבג"ץ עבר אליהם - בעיקר בענייני מכרזים, תכנון ובנייה, חינוך ורישוי עסקים. הניסיון מלמד, כי על פסקי הדין המינהליים של המחוזיים מוגשים רק ערעורים מועטים לעליון, כך שמדובר בהעברה אמיתית של הנטל.
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, הביע בדיון תמיכה בפסקת ההתגברות שיזמו ראשי מפלגתו - שקד והשר
נפתלי בנט. הוא אמר: "שבית המשפט ישפוט והכנסת תחוקק. לא היה צורך בחוק עוקף בג"ץ או בפסקת התגברות אם כל רשות הייתה עושה את מה שהיא אמורה. החל להיות בלבול ולצערי בית המשפט העליון התחיל להיות מחוקק בהרבה תחומים, וזה אבסורד. כתוצאה מערבוב התחומים ומחוסר ברירה, יש צורך בפסקת התגברות כללית, ולכל הפחות כרגע בפסקת התגברות בנושא המסתננים".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
