השופט
חאלד כבוב התעלם מכך שהתנהלה הגנה בתיק הזה והובאו ראיות מטעמה - טוענת (יום ב', 23.4.18) עו"ד איריס ניב-סבאג, פרקליטתו של
איתי שטרום. היא דיברה בערעור בפרשת
נוחי דנקנר, בה הורשע שטרום - מנהל השקעות - בכך שרכש את מניות אי.די.בי ערב הנפקת הקונצרן בפברואר 2012 בשליחותו של דנקנר כדי להריץ את שער המניה.
לדברי ניב-סבאג, "ההרשעה של שטרום יצרה תחושה של עוול כבד מאוד. לא הייתה התמודדות עם חקירות נגדיות שלנו ומחלק מהן הייתה התעלמות מוחלטת. זה מה שמנע את הסרת הסילוף בהכרעת הדין. היינו שקופים במשפט.
"לא משנה מה עשינו בתיק הזה. הוכחנו שקר של עד מדינה [
עדי שלג], הבאנו מומחה והוכחנו שהנחות העבודה של מומחה התביעה היו שגויות, הוכחנו ראיות שתומכות בסיפור שלנו - ובית המשפט הרשיע, בלי לתת את ההתייחסות הראויה. בית המשפט לא הצליח לנתק את עצמו מעד המדינה והרשיע מתוך נקודת מוצא של מרמה".
לטענת ניב-סבאג, "שטרום לא היה איש קש של דנקנר, הוא רכש את המניות בכספו שלו, לא ניתן לו תמריץ כלשהו, הוא נטל את הסיכון וגם את הסיכוי. רבים האמינו בדנקנר כמו שטרום; הוא עדכן את דנקנר [ברכישות] כדי להדק את הקשרים איתו, וזה שיקול עסקי לגיטימי".
ניב-סגאה הוסיפה: "בהכרעת הדין יש סתירות וחוסר עקביות. זה תיק ראשון שבו יש הרשעה בעבירת תרמית על יסוד ראיות נסיבתיות. עד המדינה חילץ את עצמו על-ידי שקר, המערכת ממשיכה לעמוד מאחוריו ותפקידו של בית המשפט העליון הוא לעשות צדק. כאשר מקלפים את הרטוריקה החמורה של פסק הדין, נשארים עם חורים שאותם בית המשפט מילא בהנחות.
"כל כתב האישום מתבסס על תוכנית מרמתית שעליה העיד עד המדינה. לפי הכרעת הדין, ביום הראשון שטרום פועל במניית אי.די.בי בצורה לגיטימית, ורק באותו ערב הוא מחליט לוותר על האינטרס שלו ומעדיף את האינטרס של דנקנר. זה חסר היגיון לחלוטין. אין תוכנית, אין שער, אין יעד ואין שום הנחיה לשלג, שהוא שמבצע את הפעולות".
ניב-סבאג הרחיבה את הדיבור על עד המדינה: "שלג מספר על פגישה עם תווית פלילית, בה קיבל משטרום הנחיה לפעול במניה. החוקרים לא בדקו; אנחנו הסניגורים בדקנו והראנו לפי האיכונים, ששטרום לא היה שם. אבל ההסכם לא בוטל, למרות שהוא עד מדינה והוא שיקר. הנימוקים של כבוב לכך שניתן לקבל את גרסתו של שלג למרות זאת, אינם עומדים. אי-אפשר לעשות פלגינן דיבורא לגרסה שכל-כולה גזע אחד". עוד טענה, כי מה שכבוב פירש כראשית הודאה של שטרום - למעשה לא הייתה כזו.
לחלופין ביקשה ניב-סבאג להסתפק בעבודות שירות (במקום שנת מאסר בפועל), באומרה שמדובר בהרשעה תקדימית ובנסיבות אישיות יוצאות דופן. "בית המשפט לא זקף לזכותנו נסיבות לקולא שהוכחו", טענה. לדבריה, כבוב השתמש דווקא בעדויות על תרומתו לנזקקים, כהוכחה לקווי האופי שעמדו ביסוד פעילותו הפלילית. עוד אמרה, כי שטרום ספג הפסדים של 12.5 מיליון שקל ואיבד למעשה את פעילותו בשוק ההון.