"לא כל הראיות שמסביב הן באותה רמה. יש יותר חזקות ויש יותר חלשות, לא בכולן יש שכנוע. יש ראיות שאפשר לפרש כמו שאמרו הסניגוריות, ובזה את צריכה להתמקד". כך אמר (יום ב', 23.4.18) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, לנציגת המדינה בערעור דנקנר, עו"ד חנה קורין. השופטים הקשו על קורין בצורה נרחבת בהרבה מכפי שעשו מול טענות ההגנה.

קורין טענה, כי נוחי דנקנר ואיתי שטרום התעלמו בערעוריהם מדבריהם בחקירותיהם ברשות ניירות ערך ומהמסרונים שהחליפו ביניהם ועם עד המדינה עדי שלג. השניים הורשעו בהרצת מניות אי.די.בי בפברואר 2012. "גם אם היינו מסתכלים על האירועים כסרט אילם, זה היה מאוד מאוד מחשיד. אבל זה לא סרט אילם: יש לנו פסקול, בדמות דבריהם של המערערים", טענה קורין. לדבריה, השניים לא היו צריכים לדבר במפורש על התוכנית הפלילית, שכן היו אלו מי שמכירים היטב זה את זה וידעו מה רצונם - וכך גם הבין השופט חאלד כבוב.

עוד ציינה קורין את ההיקף העצום של פעילותו של שטרום במניית אי.די.בי בפברואר 2012, אשר באה לאחר יום וחצי בהן ירד שער המניה ב-12%. לדבריה, היקף הפעילות היה 42 מיליון שקל בשלושה ימים - לעומת מחזור ממוצע של 400,000 שקל ביום. שטרום קנה מניות ב-15 מיליון שקל ב-21.2.12, ובכך מיתן את הירידה ל-1.5% בלבד.

"רוצים שנקבל הכל תמים"

עוד טענה קורין, כי דנקנר היה מעורב בפרטי-הפרטים של פעילותו של שטרום ותרם להצלחתה. הפעילות של שטרום הייתה חריגה, היא לא הייתה כלכלית טהורה, ומטרתה הייתה להשפיע על ההנפקה - הוסיפה. לדבריה, שטרום הבטיח ב-19.2.12 לקנות מניות ב-2 מיליון שקל בהנפקה - אבל לפתע, יומיים מאוחר יותר, רכש ב-15 מיליון שקל בהנפקה והיה היחיד בשוק שעשה אופציית לונג על מניית אי.די.בי, באמצעות חברה שלמעשה נסגרה שבוע קודם ושההון העצמי שלה היה 800,000 שקל.

קורין הזכירה, כי בבוקרו של 21.2 שוחחו שטרום ודנקנר, והוא הבטיח לקלוט את ההיצעים במניה. אבל כאשר הבנק הבינלאומי סירב להעמיד לו אשראי שמעבר ל-3 מיליון שקל - הוא פנה לדנקנר, הלה התערב בצמרת הבנק והאשראי אושר. "רוצים שנקבל הכל תמים וג'סטה בין חברים", אמרה בציניות. "כל הזמן הם מדברים בטלפון ומחליפים מסרונים שלצערי אין לנו, אבל דנקנר אמר: הוא עדכן אותי במבצע שלו".

לדבריה, "צריך להפעיל בו הגיון חיים ושכל ישר - וזה מה שעשה השופט [חאלד כבוב]. כדי לזכות את המערערים, צריך להיפרד מההיגיון והשכל הישר. דנקנר פנה למשקיעים וחילץ את שטרום והלווה לו 8 מיליון שקל - ואת כל זה הוא עשה כדי לעזור לחבר", המשיכה קורין בציניות. השופט ניל הנדל הגיב: "להגיד שזה סביר והגיוני - זה לא מספיק; אנחנו לא במשפט אזרחי". קורין השיבה, שהדבר עולה מהודעותיהם של דנקנר ושטרום בזמן החקירה, אותן ציטטה. הנדל וקרא ביקשו להפנות אותם בצורה מדויקת לציטוטים אלו.

"פלגינן דיבורא - זו לא ססמה"

השופטים ביקשו את תגובתה של קורין לבעייתיות בפסק הדין בנוגע לאירועי 21.2.12. כבוב קבע, כי כבר באותו בוקר החל שטרום לפעול במניית אי.די.בי - אך במקום אחר קבע, כי הקשר ביניהם נוצר רק באותו ערב. קורין אמרה, כי כבוב טעה - אבל הרכישות של שטרום היו פליליות בכל מקרה, ואילו המעורבות של דנקנר הופכת לפלילית בערבו של אותו יום (כאשר נפגש עם צבי ויליגר כדי שישתתף בהנפקה).

ההגנה טענה, כי טעות זו מלמדת שלא היה קשר פלילי בין דנקנר לשטרום. הנדל העיר, כי אם המדינה טוענת שכבוב טעה, הרי שהיא מבקשת מהעליון להתערב בממצאי עובדה ולקבוע שהקשר ביניהם החל כבר באותו בוקר. קורין השיבה, שזו המסקנה המתבקשת מפסק הדין במכלול; כאמור, לשיטתה - לכל היותר יש לדחות את מועד תחילת הקשר הפלילי, ולא לקבוע שלא היה קיים כלל. הנדל הגיב: "אם אתם אומרים 'אולי כך ואולי כך' - זה יכול להיות ספק שפועל לטובת המערערים. אם נקרא את פסק הדין כפי שגבירתי אומרת, זה יכול להיות שונה".

הנדל תהה מדוע המדינה הגיעה להסכם עד מדינה עם עדי שלג, אם ידעה שהוא בעייתי - כפי שאמרה קורין. היא השיבה, כי שלג לא היה הדבק של הפרשה, אלא נתן חוליה מסוימת. "הוא היה צריך להעיד על הכוונה", אמר קרא. קורין: "הוא היה צריך לספק את ההנחיה המפורשת. ספר המסחר מספר על כוונה להשפיע, גם בלי עד המדינה". הנדל שאל מדוע ניתן להאמין לשלג, אם התגלה כשקרן בנקודה המרכזית; "פלגינן דיבורא - זו לא ססמה, צריך להצדיק אותה".

קורין: "זה לא ששמנו את כל יהבנו על עד המדינה ובלעדיו אין לנו כלום. חשבנו שיכול להיות יתרון שנקבל סודות מהחדר. אבל מכל המסכת הראייתית בתיק - השיחות בין דנקנר לשטרום, הפנייה לבנק, המחלצים וההלוואה - הוא היה צריך להתייחס רק למסחר. הוא אמר ששטרום נתן לו הנחיה בפגישה פנים אל פנים, ולא יצאנו נגד האיכונים [שהוכיחו שלא הייתה פגישה]. אבל לא זיהינו שם שקר שנועד לחלץ אותו מהאישומים נגדו, ולכן ההסכם איתו לא בוטל". הנדל: "מה החשיבות של עד המדינה?". קורין: "הוא מסביר מדוע ניהל את המסחר כפי שמשתקף בספר המסחר". בהרכב יושב גם השופט דוד מינץ.