דוברות משרד המשפטים פרסמה הודעה (יום ג', 24.4.18) המציגה את פסק הדין בעניינו של
ניסו שחם בצורה מטעה, המוציאה אותו מהקשרו ויוצרת את הרושם כאילו הוא הורשע במרביתו וזוכה בשוליו - בעוד האמת היא הפוכה.
כתב האישום נגד שחם כלל שמונה פרשות בנוגע ליחסיו המיניים עם שוטרות. בשישה מקרים נטען שהוא פעל בניגוד עניינים שהיווה מרמה והפרת אמונים, ובשלושה מקרים (כולל אחד מבין ששת מקרי הפרת האמונים) נטען שביצע עבירות מין - הטרדה או מעשה מגונה. השופט
בני שגיא זיכה את שחם מכל עבירות הפרת האמונים ומשתי עבירות מין, והרשיע אותו במעשה מגונה אחד. דהיינו: הרשעה אחת מבין תשעת המעשים המיוחסים לו ובסעיף שלא היה המרכזי בכתב האישום.
למרות זאת, משרד המשפטים אומר בהודעתו: "בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום את ניצב בדימוס ניסו שחם בעבירת מעשה מגונה בשוטרת זוטרה תוך שהדגיש את פער התפקידים והדרגות ואת חומרת מעשיו של מפקד בכיר ונערץ הבוחר לנשק בפיה שוטרת צעירה הזקוקה לעזרתו, בניגוד לרצונה. כבוד השופט קבע בעניין זה כי מדובר ב'מפקד בכיר ונערץ במשטרת ישראל הבוחר לנשק שוטרת זוטרה, בהפתעה מוחלטת, מבלי שטרח לברר, ולו במרומז, האם גם היא מעוניינת בהעברת הקשר לפסים מעין אלה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר הנאשם ידע על חוסר שביעות רצונה של ו"ו מתפקידה ועל רצונה לעבור, ויכול היה להניח כי רצונה בשימור הקשר החברי- מקצועי עימו קשור בכך'".
בהמשך ההודעה מצוטט עו"ד
רונן יצחק מהמחלקה לחקירות שוטרים, שהוביל את התביעה: "בית המשפט הרשיע את ניצב בדימוס שחם בעבירת המין, עם זאת החליט כי מעשה הפרת האמונים אינו חוצה את הרף הפלילי. עובדות המקרה, שאין עליהן מחלוקת, מגלות כי ניצב (בדימוס) ניסו שחם, במהלך שירותו כקצין בכיר במשטרת ישראל יצר קשרים אינטימיים, בעלי אופי מיני, עם שוטרות צעירות, על-פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי ממנו, שהיו כפופות אליו. למרות קשרים אלה לא נמנע שחם מקבלת החלטות, מעת לעת, בעניינן של אותן שוטרות, שבאופן מובנה היו תלויות בו אגב שירותן.
"בנסיבות אלה, סברה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה כי התנהגותו הסדרתית של שחם, כקצין בכיר במשטרת ישראל, שפעל בניגוד להוראות ולכללים המחייבים קצין בדרגתו, מגבשת עבירה אחת כוללת של הפרת אמונים הפוגעת בציבור, בצד עבירת המעשים מגונים שבה הורשע, וזאת אף ללא קשר לשאלה האם החלטותיו היו ראויות ונכונות מבחינה עניינית, שהרי הערך המוגן הינו, בין היתר, אמון הציבור במשטרה ואמון השוטרים במפקדיהם".
קריאת ההודעה - שהובאה כאן כלשונה - יוצרת כאמור רושם ברור ולפיו שגיא הרשיע את שחם בעבירה עיקרית (ואולי בעבירה העיקרית) וזיכה אותו מעבירה שולית נלוות, בעוד ההפך הוא הנכון.