תקציב בנק ישראל הוצג (יום ד', 2.5.18) בפני ועדת הכספים בראשות ח"כ
משה גפני, כאשר בדיון לקחה חלק נגידת בנק ישראל, ד"ר
קרנית פלוג שהציגה סקירה תקופתית אודות הבנק.
תקציב בנק ישראל לשנת 2018 יעמוד על כ-1.3 מיליארד ש"ח, לעומת כ-1.07 מיליארד ש"ח ב-2017, עלייה של 20.9%. הגידול נובע בעיקר כתוצאה משני פרויקטים מרכזיים שיש להם השפעה זמנית על התקציב: הקמת מאגר נתוני אשראי, ופרויקט השיפוץ והקמת המרכז לטכנולוגיה וחרום של בנק ישראל.
תקציב 'שיתוף נתוני אשראי' עומד על כ-134.8 מיליון ש"ח ב-2018 ומשמש את הבנק ליישום חוק נתוני אשראי המסמיך את בנק ישראל להקים ולנהל מאגר לשיתוף בנתוני אשראי ולמנות את בעלי התפקידים הנדרשים לצורך כך.
תקציב 'השקעות' עומד ב-2018 על כ-173 מיליון ש"ח, גידול של כ-70 מיליון ש"ח מהשנה שעברה. בבנק ישראל פירטו כי התקציב גדל בעיקר לאור ההתקדמות בפרויקטים שאושרו בשנים הקודמות: שיפוץ הבניין הראשי בירושלים, שצפוי להגיע לסיומו במהלך השנה, והקמת המרכז לטכנולוגיה וחרום. בנוסף מתוכננות מספר השקעות מרכזיות, בעיקר בתחום המחשוב.
על-פי נתוני הבנק סך כל התקציב להקמת מרכז טכנולוגי וחרום עומד על כ-249.6 מיליון ש"ח, ממנו בוצעו עד כה 75.8 מיליון ש"ח. הפרויקט תוקצב ב-2014 בסכום של 74 מיליון ש"ח בלבד, ולמעשה נוספו כ-175.6 מיליון ש"ח לאורך התקופה עבור הפרויקט. סך כל התקציב לשיפוץ המבנה הראשי עומד על כ-184.8 מיליון ש"ח.
חזי כאלו, מנכ"ל בנק ישראל הסביר כי הגידול הגדול בעלויות הבנייה נובע מסיווג בנק ישראל ברמת הסיווג הגבוה ביותר מחשש לפגיעה מדויקת בעת לחימה, מה שדרש מהבנק התאמות יקרות.
על-פי הנתונים שהציג הבנק, בניכוי תקציבי הבינוי והשיפוץ, שיתוף נתוני אשראי, והדפסת הכסף, תקציב בנק ישראל גדל מ-763 מיליון ש"ח ב-2017 ל-829 מיליון ש"ח ב-2018, עלייה של 6.8%.
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג ציינה בדיון כי התמונה המקרו כלכלית של ישראל ממשיכה להיות חיובית, המשק ממשיך לגדול בשיעורים של המדינות המפותחות ועל-פי הפוטנציאל הגלום בו. פלוג ציינה כי ייצוא השירותים שמגיע בעיקר מתחום ההייטק, השירותים העסקיים ומחקר ופיתוח צומח מהר יחסית גם ביחס לאותם שירותים במדינות מפותחות. לצד כך ייצוא הסחורות מתון הרבה יותר ומגמה זו צפויה להימשך.
פלוג ציינה כי "שוק העבודה משקף את מצבו הטוב של המשק, אנחנו בשיעור אבטלה בשפל - 3.2 אחוז בין הגילאים 25 ל-64. השיפור בכל הגילאים ובכל אזורי הארץ, לצד כך יש פערים מובנים, כאשר בפריפריה שיעור האבטלה גבוה יותר מאשר במרכז. אחד הפתרונות לכך הוא שיפור בתחבורה הציבורית". פלוג ציינה עוד כי השכר הריאלי עולה בכ-3 אחוזים מזה 3 שנים, והדבר משתקף ברמת החיים.
הנגידה הוסיפה כי האינפלציה בפועל בשנים האחרונות מתחת ליעד והתחזיות קדימה קרובות למרכז היעד. לעניין שער החליפין של השקל ציינה פלוג כי הוא "התחזק על פני תקופה ארוכה אל מול הסל המטבעות עמן אנחנו סוחרים. בשנה האחרונה יש פחות או יותר התייצבות של שער החליפין, בשנה האחרונה השקל נחלש מול הדולר, מתחילת 2018 השקל נחלש יחסית אל מול מטבעות אחרים. קשה לנתח כרגע את הסיבות, כאשר יותר קשה להסביר תנודות, בחודשים האחרונים אנחנו רואים התייצבות".
לעניין שוק הדיור ציינה פלוג כי "אנחנו רואים לא רק התמתנות אלא גם ירידת מחירים".
לשאלת ח"כ
מיקי רוזנטל לעניין שוק המשכנתאות ציינה פלוג כי עם עליית המחירים חל גידול במשכנתאות, ונעשו סדרה של פעולות והוטלו מגבלות כדי למנוע סיכון יתר, במטרה קודם כל להגן על לוקחי ההלוואות.
לעניין זה התריע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני לגבי אי-מתן משכנתאות לנכים: "אני לא מתכוון לאפשר מצב שבמשמרת שלי נכים לא יוכלו לקבל משכנתא. דיברתי עם חדוה בר ומנכ"ל
בנק הפועלים, בשבועיים הקרובים זה הולך להחריף. תערכו לעניין. זו בושה לחברה. השבוע קיבלתי מכתב על אדם חולה שלא מקבל משכנתא. זה לא ימשיך".
לעניין המצב הכלכלי חברתי בישראל ציינה פלוג כי אחד האתגרים היא הפערים בפריון בישראל, "המיומנות של האוכלוסייה בישראל אינן מספקות, בתחום המילולי, הכמותי, בתפקוד בסביבה דיגיטלית, האוכלוסייה אינה עומדת בסטנדרטים ואינה מוכנה לשוק העבודה של המאה ה-21. המצב נכון גם לממוצע וגם ישנם פערים גדולים בחברה. בנוסף התשתיות ברמה ירודה, בפרט בתחבורה ציבורית אך לא רק. גם הביורוקרטיה היא חסם, אנחנו למטה במדדים הבינ"ל, בעוד המדינות האחרות משפרות את המצב אצלן".
"ההון האנושי בעיני הוא המדד המרכזי, מבחינת ממוצע שנות לימוד אנחנו גבוה יחסית אבל כשאנחנו מסתכלים על רמת המיומנות בכל התחומים של בוגרי התארים השונים, המיומנות נחותות ביחס למקבליהם במדינות ה-oecd, מערכת החינוך לא מייצרת אנשים המוכנים לשוק העבודה. יש קשר הדוק בין הצמיחה למיומנות הציבור. ההישגים נמוכים מידי והצמיחה בתוצר בהתאם" הוסיפה פלוג.
