"נושאי משרה בכירים ביותר פעלו בחלק מהמקרים תוך התעלמות מחובות מינהליות וארגוניות החלות עליהם שנועדו להבטיח תרבות ארגונית ההולמת גוף ציבורי, ובכך פגעו בתרבותה הארגונית. באותם מקרים הם פעלו תוך חריגה מסדרי מינהל תקינים, שאין לה מקום בחברה ממשלתית הממומנת על-ידי הציבור. חברי הנהלת עמידר לא נהגו בכספי החברה בזהירות ובהקפדה הראויות". כך קובע (יום ג', 8.5.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח שלו על עמידר.
שיעור ניכר של 19% (27 מ-140) מן העובדים שגייסה עמידר מינואר 2014 עד יוני 2016 גויסו בלא הליך התמודדות כלשהו או בהליך תחרותי פגום, ובכמה מקרים בדרך של "חבר מביא חבר". במינויים אחדים היו מעורבים בעלי תפקידים בכירים בחברה, שפעלו למינוים של מכרים - בעלי קרבה אישית, פוליטית או אחרת אליהם או אל בעלי תפקידים אחרים בחברה.
היו"ר דאז,
יצחק לקס, היה מעורב בצורה בלתי תקינה במינוייהם של ארבעה עובדים בדרגי השטח. באחד המקרים, הוא קיבל את קורות החיים של העובדת באירוע חברתי שארגן קרוב משפחתה, סגן ראש רשות מקומית. במקרה אחר מונה עורך דין עליו המליץ מי שהיה יועץ התקשורת של שר הבינוי דאז,
אורי אריאל - שהיה הממונה על עמידר.
ממשרות אמון למשרות קבע
סמנכ"ל השיווק, ערן כהן, פעל למינוי של עובדת שהייתה לו היכרות אישית קודמת איתה במסגרת פעילות פוליטית משותפת, וזאת בלא שראיין מועמדים נוספים לתפקיד. היועץ המשפטי, שרון רוזנבלט, הציע את תפקיד מנהל המחלקה המשפטית רק לאנשים שהייתה לו עימם היכרות אישית קודמת, כאילו מדובר היה במשרת אמון, אף שדווקא הוא היה חייב להקפיד במיוחד שגיוס עובדים ייעשה בדרך שוויונית. מעורבות בלתי תקינה במינויים נמצאה גם מצד המנכ"ל, ראובן קפלן, מזכירת החברה דאז, הגר שרן, והקב"ט דאז, אברהם בטיטו, שהכיר את המועמד מפעילותו הפוליטית.
בשנים 2015-2005 נקלטו בעמידר 13 עובדים במשרות אמון, ושישה מהם המשיכו לעבוד בחברה לאחר שסיימו את כהונתם במשרת האמון. ארבעה מהם (ומתוכם שלושה בתקופת ההנהלה הקודמת) מונו לתפקידים אחרים בלא שעברו מבחני התאמה; לתפקידים אלו לא נבחנו מועמדים נוספים. עוזרת היו"ר מונתה למנהלת פרויקטים בלשכת המנכ"ל; מנהל לשכת היו"ר - למנהל פרויקטים באגף הנדסה; עוזרת אחרת של היו"ר מונתה לממונה על קשרי ממשל; ועוזר נוסף - למנהל מחלקת פרויקטים קהילתיים. "יש לשלול מכל וכל התנהלות זו, הפוגעת במושכלות יסוד של השירות הציבורי", קובע שפירא.
בשני מכרזים למינוי בעלי תפקידים בכירים נמצאה פגיעה בשוויוניות ההליכים. בעיצומם של הליכי המכרז לתפקיד מנהל מחוז דרום מונתה אחת המועמדות לממלאת-מקום באותו תפקיד, מינוי שנתן לה יתרון בלתי הוגן על פני המועמדים האחרים; במכרז לתפקיד מנהל אגף קשרי קהילה נמצא שקפלן, החבר בוועדת האיתור, לא דיווח לוועדה, כי כחודש בלבד לפני פרסום המכרז נפגש בעניין המשרה עם המועמדת שנבחרה לבסוף והסתפק בדיווח על היכרות שטחית עימה.
קפלן לא דיווח על הקשר
בדצמבר 2015 חתמה עמידר על חוזה לשכירת משרדים בחולון למשך 20 שנה, בעלות של 4 מיליון שקל בשנה. החוזה נחתם בטרם אישרה ועדת המכרזים העליונה פטור ממכרז להתקשרות זו, והתנהלות החברה והסמנכ"ל דאז לפיתוח עסקי, איתן נייזברג, הייתה בניגוד לדיני המכרזים ולסדרי המינהל התקין. רק עשרה ימים לאחר החתימה על החוזה פנה נייזברג לוועדת המכרזים העליונה, הציג לפניה את החלופות השונות, והיא אישרה בדיעבד את הפטור ממכרז.
על אף חובתו של קפלן להיוועץ עם היועץ המשפטי בכל עניין המעורר ספק שמא קיים חשש ל
ניגוד עניינים, הוא לא פנה אליו בשאלה כיצד עליו לנהוג בעניין היכרות מוקדמת שלו עם המשווק החיצוני של הנכס בחולון.
בנובמבר 2015 אישרה ועדת המכרזים העליונה להשכיר את משרדיה בתל אביב לרשת מלונות למשך 25 שנה תמורת 4 מיליון שקל לשנה בהתקשרות ללא מכרז. לא נמצאו בהחלטה נימוקים לכך שמכרז פומבי, שהוא דרך המלך להתקשרויות של גופים ציבוריים, לא היה משיג תוצאה טובה יותר.
שילמו תמורת תקשורת טובה
בנובמבר 2013 חתמה עמידר על הסכם שיתוף פעולה עם עיתון, שבמסגרתו קיבלה עמידר, בין היתר, מודעות וחשיפה תקשורתית במדורי העיתון וראיונות עם קפלן. עלות ההסכם הסתכמה ב-400,000 שקל. התקשרות זו בוצעה ללא מכרז, והתשלום הועבר אף על-פי שלא היה אישור לכך מוועדת המכרזים. בכך פעלו החברה וכהן, שהוביל את ההתקשרות, בניגוד לכללי המכרזים, ועל החשב היה להימנע מלאשר את התשלום. רק כחודש לאחר חתימת ההסכם הגיש כהן לוועדת המכרזים בקשה בדיעבד לאישור ההתקשרות בפטור ממכרז, אך האישור מעולם לא ניתן.
חוזר מנהל רשות החברות קובע, כי חברה ממשלתית אינה רשאית לתת חסות מכל מין וסוג אשר כרוך עימה תשלום, והחוזר מדגים זאת בתשלום עבור הזכות לשאת דברים בכנס. למרות זאת, במסגרת ההסכם שילמה עמידר לעיתון תמורת נאום של לקס בכנס של העיתון.
בערוץ המוזיקה שודרו באוקטובר ונובמבר 2016 שתי תוכניות בשכונות עמידר - בדימונה ובמעלות תרשיחא - שבמהלכן התקיים מופע מוזיקה והושקה תחרות בין דיירי השכונות במטרה לחזק את הקשר בין הדיירים לשכונה שבה הם מתגוררים. בתוכניות הללו הופיעו סמלילים (לוגואים) של עמידר ושל משרד הבינוי על בימת המופע, המעידים לכאורה על החסות שהם נתנו למופע. כן התארחו בה - נוסף על לקס וחברים מהנהלת עמידר - גם גלנט וסגנו,
ז'קי לוי. החסויות הללו לא ניתנו בהתאם לנהלים.
בשנת 2015 יזם כהן התקשרות של עמידר, באמצעות חברת פרסום, עם עיתון המיועד לציבור הדתי. ההסכם כלל סל מוצרי פרסום שונים לטובת החברה (מודעות, כתבות ועוד), ובין היתר ראיון במדור "עניין אישי" עם היו"ר. ראיון זה פורסם במאי 2015 - שברובו המכריע עסק בחייו הפרטיים, בתחביביו ובעיסוקיו הנוספים, ורק מיעוטו נגע לעמידר.
כנס עמותה וקידום בגוגל
לקס, שהועסק בחצי משרה, עסק בכ-15 תפקידים נוספים (כולל יו"ר חברת הביטוח איילון וויו"ר הוועדה לפטורים ומיזוגים שברשות להגבלים עסקיים). על-אף עיסוקיו הנוספים הרבים, לא קבעה ועדת הביקורת מתכונת דיווח בדבר אופן הקדשת זמנו לענייני החברה. שפירא מציין, כי מינויו של לקס ליו"ר עמידר אושר רק לאחר שהבטיח לצמצם את עיסוקיו האחרים - אבל מינויו ליו"ר איילון לא הביא לבחון שוב האם ביכולתו להקדיש את זמנו לעמידר.
על אף האיסור המפורש בחוזר רשות החברות לעשות שימוש במתקני החברה ובמשאביה לצורך עיסוקים אחרים, קיים לקס ביולי 2015 במשרדי החברה כנס עם 50 איש הנוגע לעיסוק אחר שלו - בעמותה להנצחת זכרו של רב ידוע - ואף הפעיל לצורך כך את עוזרו בעמידר. חודש לאחר מכן הופעל העוזר בנוגע לאירוע נוסף של העמותה, שהפעם התקיים בבית מלון.
במסגרת פעולות שיווקיות למיתוג החברה, מימנה עמידר ב-28,500 שקל גם פעולות שתכליתן הייתה למעשה קידום תדמיתו האישית של לקס, ובכלל זה קידום תוכן חיובי אודותיו בדפי התוצאות הראשונות של גוגל ובערך האישי שלו באתר ויקיפדיה, ודחיקת פרסומים בעלי תוכן שלילי בנוגע אליו. לקס התערב בכמה מינויים של עובדים ושני דירקטורים אחרים היו מעורבים באופן פעיל בתחומים עליהם אמורים היו רק לפקח - התחדשות עירונית ומרכזים קהילתיים.
הדירקטור ישי רובין, שאת מועמדותו הציע אריאל, לא דיווח שהוא השתייך לגוף של מפלגת האיחוד הלאומי שבראשות אריאל והיה לו קשר עימו בנושאים נוספים, וכך לא בחנה ועדת המינויים אם עקב כך נדרש היה שיהיו לו כישורים מיוחדים המצדיקים את מינויו. שפירא מעיר בעניין זה גם לאריאל, שלא וידא כיאות שהמידע שהגיש לוועדת המינויים היה אמיתי ונכון.
עמידר התקשרה עם יועצים משפטיים חיצוניים שלא על-פי תקנות חובת המכרזים והנוהל שלה עצמה. היא העסיקה עורך דין לשם ייעוץ לדירקטוריון, רישום פרוטוקולים ופעולות נוספות תמורת 820,000 שקל, וכן העסיקה משרד עורכי דין אחר לצורך השכרה ושכירות של נכסים תמורת 117,000 שקל - כל זאת בלא בדיקה של הצעות נוספות.
