הקצבות הממשלה לעיריית ירושלים נקבעות בצורה בלתי סדירה ופוגעות ביכולתה של העירייה לתכנן את תקציבה ופעולותיה - אומר (יום א', 13.5.18)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח המתפרסם לרגל יום ירושלים.
במשך שנים הקציבה הממשלה לעיריית ירושלים מענק בירה, אשר סכומו נקבע באופן שרירותי על-פי מו"מ ביניהן. דרך תקצוב זו לוקה מבחינה מקצועית ומינהלית ומקשה על העירייה לתכנן את תקציבה, נאמר בדוח. הפעולה הממשלתית שנועדה לשים קץ להליך התקצוב הלקוי הופסקה בחודש מאי 2017. עד סוף 2017 לא נקטו משרד הפנים ומשרד האוצר כל פעולה ממשית שתכליתה למנוע חזרה על הליך התקצוב הלקוי. הנושא אף לא חזר לשולחן ראש הממשלה או הממשלה כדי להיערך מבעוד מועד לתקצוב שנת 2018.
במאי 2015 החליטה הממשלה שתוכנית היובל - תוכנית החומש הבאה לירושלים - תגובש גם על סמך ביצוע תוכניות קודמות. כאשר אישרה הממשלה ביוני 2016 את מרכיבי תוכנית היובל, היה בפני מגבשיה דוח ביניים של תוכנית התוכנית הקודמת - תוכנית מרום - לסוף 2015. מבין 19 היעדים שנקבעו לתוכנית מרום, הושגו רק ארבעה; שמונה יעדים לא הושגו; יעד אחד בוטל; ובנוגע לששת האחרים לא ניתן היה לדעת אם הושגו, כיוון שלא נקבע מדד להשגת היעד או שאין נתונים על מידת העמידה בו. הממשלה אישרה את התחומים בתוכנית היובל, שרובם נכללו בתוכנית מרום, על-פי מידע חסר בדבר הישגי תוכנית מרום.
הממשלה הקצתה לביצוע תוכנית מרום בתחום האקדמיה 30 מיליון שקל ולביצועו בתוכנית היובל 75 מיליון שקל. לא ניתן להעריך עד כמה ההשקעה שהושקעה בתחום זה הייתה אפקטיבית, שכן לא הוגדרו מראש יעדים באופן המאפשר לבחון את מידת השגתם וכן קיים מחסור בנתונים לצורך השוואה בין השנים. ליקוי זה בתוכנית מרום לא בא על תיקונו בתוכנית היובל, שכן קיימת אי-בהירות בדבר יעד מרכזי בתחום האקדמיה - גידול במספר הסטודנטים בירושלים.
76% מהתושבים בשכונות הערביות במזרח ירושלים נמצאים מתחת לקו העוני, רובם המכריע (85%) הם ילדים; 37% ממשקי הבית מטופלים בלשכות לשירותי הרווחה; ההכנסה הממוצעת לנפש לחודש נמוכה מאוד - 40% מזה של תושב במערב העיר; התשתיות הפיזיות והחברתיות בכל השכונות רעועות ביותר, וקיים בהן מחסור משמעותי בכיתות לימוד ובמבני ציבור.
ביוני 2014 אישרה הממשלה את התוכנית לצמצום הפערים - התוכנית הממשלתית הראשונה שהתמקדה באוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים. אולם ההשפעה הכוללת של התוכנית בשלוש שנות יישומה הראשונות הייתה זניחה והמיקוד שלה לא היה מספיק אפקטיבי. התוכנית נוגעת רק לחלק קטן מהתושבים בחמש השכונות שנכללו בתוכנית. בתקציב שיועד למימון התוכנית לצמצום הפערים - 200 מיליון שקל - לא היה די כדי לשפר ממש אף לא אחד מהתחומים שנכללו בה: החינוך, התעסוקה, הרווחה ותרבות הפנאי.
לצורך שיפור התשתיות הפיזיות במזרח העיר החליטה הממשלה ביוני 2014 להקצות 67.5 מיליון שקל. אולם שלוש שנים לאחר המועד שבו דרשה ועדת ההיגוי להשלים סקר של התשתיות במזרח העיר, הוא לא הוגש לה. רק בנובמבר 2016 הוגשה לאישורה של ועדת ההיגוי תוכנית עבודה חלקית לשדרוג התשתיות במזרח ירושלים, וזאת כשנתיים לאחר המועד שנקבע בהחלטת הממשלה.
שפירא סבור, כי "תקצוב העיר וגובה המענק מוכרחים להתבסס על אמות מידה ברורות כפי שנעשה ביתר הרשויות המקומיות - ומתוך הבנת מעמדה הייחודי של ירושלים כבירת מדינת ישראל, ואלו צריכות לשמש בסיס קבוע לקבלת ההחלטות בנושא בשנים הבאות. ככל שתיוותרנה אי-הסכמות, על מנכ"ל משרד הפנים להעלותן לפני שר הפנים לשם מציאת פתרון, ובמידת הצורך - יש להעלות את הנושא לפני ראש הממשלה, אשר נדרש לנושא בעבר ואף מינה את מנכ"ל משרדו לעסוק בו".
