מתן רשיון עסק על-פי תצהיר יאפשר לכל גורם 'מרשיין' (כלומר משרדי הממשלה) לעשות ביקורת, להחליט שהעסק לא עומד בתנאים ולבטל את הרישיון ללא תלות ברשות המקומית. לא נשאיר את משרדי הממשלה נכים", זאת דרש יו"ר ועדת הפנים ח"כ
יואב קיש להוסיף לנוסח הצ"ח רישוי עסקים דיפרנציאלי הנדון הימים אלה בוועדה. בנוסף דורש קיש לתת תוקף ארוך לרישיון. "אני מקווה ש-99% לא יצטרכו לבוא כל חמש שנים לחידוש רישיון. במסלול תצהיר אני לא רואה סיבה לא לתת רישיון ל-15 שנה. עד היום משרדי הממשלה לא עשו ביקורת ומבקש הרישיון היה צריך לבוא אליהם כל שנתיים. זה ייפסק".
עוד הודיע יו"ר הוועדה: "חייבים לתת משאבים נוספים לכלים לביקורת. נעבור לביקורת אקטיבית, וזה דורש כוח אדם. לכן ללא תוספת תקציב אני לא אעביר את הרפורמה. אנחנו רוצים להקל על המגזר העסקי אבל אני לא מוכן לפגוע בפיקוח ובאחריות לשלום הציבור. האוצר ומשרד רה"מ אחראים לתקצב פקחים בכל משרדי הממשלה, אחרת אנחנו פוגעים באזרחים".
הצעת החוק היא חלק מרפורמה כוללת שמוביל משרד רה"מ. מסלולי הרישוי על-פי הצעת החוק יהיו: 1. מסלול התצהיר - יינתנו 21 יום לרשות המקומית לבדוק אם העסק אינו נוגד את מדיניות רישוי העסקים שלה. אם הרשות תאשר, או לא תגיב בפרק זמן זה, יגיש בעל העסק תצהיר שעמד בתנאי המפרט שיפורסם על-ידי משרדי הממשלה, ומאותו רגע יהיה לו רישיון עסק. מסלול 2. היתר מקוצר א': אותו הסדר של 21 יום מול הרשות המקומית. תצהיר, ואז 180 יום של רישיון על תנאי, כשהעילות לביטולו הן הפרה חוזרת של תנאי הרישיון, אי-תיקון ליקויים או שינויים בעסק. לאחר 180 יום ייהפך הרישיון לקבוע. מסלול 3. היתר מקוצר ב' (מיועד ל"עסקים מסוכנים"): 21 יום להערות הרשות המקומית, תצהיר ולאחריו 45 יום בהם העסק עדיין לא ייפתח, והרגולטור יוכל לבדוק אותו. לאחר מכן 180 יום רישיון על תנאי שבסיומם ייהפך הרישיון לקבוע.
תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים: "שבעלי עסקים ידעו שזה שהם מגישים תצהיר לא נכון, זה לא רק עבירה פלילית, אלא הוא לא יוכל להגיש בקשה לרישיון על-פי תצהיר בעתיד".
