משרד התקשורת היה רשאי להחזיר לגולן טלקום בספטמבר שעבר אגרת תדרים בסך 46 מיליון שקל - קובעת (יום ג', 22.5.18) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, בדחותה את עתירת פרטנר נגד ההחזר.
על-פי תנאי המכרז בו זכתה גולן טלקום, היא שילמה אגרת תדרים בסך 57.6 מיליון שקל לשנים 2016-2012. עוד נקבע, כי החברה תקבל בחזרה שביעית מהאגרה על כל 1% מהשוק הסלולרי שיהיה בידיה. בשנת 2014 היו בידי החברה 7% מהשוק והיא קיבלה בחזרה 11.5 מיליון שקל ששילמה לשנים 2013-2012. בשנת 2016 היה נתח השוק שלה 9% ולכן קיבלה בחזרה את כל היתרה.
פרטנר טענה בעתירתה, כי גולן לא הייתה זכאית להחזר משום שהפרה חלק מתנאי הרישיון, ובמיוחד את חובת פריסת התשתיות. לדברי פרטנר, גולן הצליחה לעמוד ביעד של נתח השוק רק בזכות הקלות רגולטוריות שקיבלה, ולכן אין היא זכאית להחזר האגרה. במקביל, חילט משרד התקשורת 28 מיליון שקל מכספי הערבויות של גולן בשל הפרות של רשיונה, ועתירתה לבג"ץ בנושא עודנה תלויה ועומדת.
ברק-ארז אומרת, כי הן לשון התקנות והן תכליתן מובילות לכך שההחזר היה כדין. החזר האגרה מותנה רק בגודל נתח השוק והתקנות אינן קובעות תנאי אחר או הסתייגות כלשהי. ההחזר נועד לקדם את התחרות בתחום הסלולרי בכלל ובמגזר הפרטי שלו בפרט, ולא להביא לפריסת תשתיות או לניצול יעיל יותר של התדרים. הפרות רגולטוריות של גולן יכולות להיות מטופלות באמצעים אחרים - כפי שכאמור אכן נעשה; הימנעות מהחזר האגרה תביא לפיכך לסנקציה כפולה.
ברק-ארז גם אומרת, כי הביקורת השיפוטית על הסדרים רגולטוריים תהיה פחותה מאשר בתחומים מינהליים אחרים: "תכניו של ההסדר הרגולטורי הם בדרך כלל מסועפים ומבוססים על החלטות מקצועיות מובהקות. ביצועו של ההסדר הרגולטורי כפוף לא אחת למנגנוני ביקורת פנים-מינהליים, בנוסף לביקורת השיפוטית. ההקפדה על יישומו של ההסדר הרגולטורי היא חשובה, בשל השלכותיו על האינטרס הציבורי. בצד זאת, נודעת חשיבות לכך שמנגנוני הביקורת על ההסדר הרגולטורי לא יהיו מורכבים מדי - ויאזנו בין שיקולים של הוגנות לבין שיקולים של יעילות".
פרטנר חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים
יצחק עמית ו
ג'ורג' קרא הסכימו עם ברק-ארז. את פרטנר ייצגו עוה"ד
גיורא ארדינסט, נועה גבע, מודי שפרסקי ואפרת ציבולסקי, את המדינה ייצג עו"ד נחי בן-אור, ואת גולן - עו"ד גד מינא.