נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מצא ששופט מחוזי מעכב בצורה שיטתית במשך שנים מתן של פסקי דין, כולל כאשר כיהן כשופט שלום, תוך התעלמות מהחלטות קודמות של הנציבות. מדובר בשישה תיקים המתעכבים במחוזי ו-22 מתקופת כהונתו בשלום. ריבלין העביר את החלטתו "לגורמים הרלוונטיים לגיבוש עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה" - הוא מוסר (יום ד', 23.5.18) בדוח השנתי שלו.

אירועים בולטים נוספים אליהם מתייחס ריבלין בדוח:

• ריבלין מזכיר את החלטתו - שכבר פורסמה - בדבר התערבותו הפסולה של הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, בבחירת הרב יצחק לוי לרב העיר נשר. דיין "אינו יכול להיות מעורב בפעילות פוליטית או פוליטית בחלקה", הוא קובע.

• אב בית דין רבני אפשר למקורביו לשוחח עימו על תיקים שבטיפולו, בצורה בלתי תקינה מבחינה משפטית ואתית כאחת. הוא גם אפשר לסופר בית הדין לשבת על כסא של דיין, והוא שוחח עם בני משפחתו וידידיו על תיקים שנוהלו בבית הדין בו הוא מכהן. התלונה הוגשה בידי פרקליט המדינה, שי ניצן, לאחר הגשת כתבי אישום נגד עובדים ומאכערים באותו בית דין.

• בית הדין הרבני הגדול לא נתן במשך שנה החלטה בערעור על דמי מזונות, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד הבעל ולמרות שלא היה זה תיק מסובך. אחרי 15 חודשים הורה בית הדין להחזיר את התיק לבית הדין האיזורי.

"תכניס לסלון בבית שלך"

• השופט המחוזי מנחם רניאל אמר לעורך דין: "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון ושם כבר הגעת לקתרזיס שלך". השופט לא דיבר אמת כאשר הכחיש בפני ריבלין שאמר את הדברים.

• שופטת דנה בבקשה למנוע הריסת בית כנסת ואסרה לעשות בו שימוש כלשהו. כאשר שאל אחד הצדדים היכן יניח את הריהוט שהזמין, היא השיבה לו: "תכניס את זה לסלון בבית שלך". ריבלין מעיר, כי תמוה מדוע השופטת הכחישה זאת.

• שופט משפחה כינה הסכם בין בני זוג "קישטה" ואמר לגבר: "לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי". ריבלין אומר, שהצדדים תפסו זאת בצדק כהתערבות בוטה ומכעיסה בתוכנו של ההסכם.

• שופט שלום דן בעניינו של לקוח לשעבר, בנושא שהשיק לזה שטיפל בו עבורו כעורך דין - ועשה זאת יותר מאשר פעם אחת. ריבלין קובע שזהו מצב שאינו ראוי, העלול לפגוע בצורה קשה בתדמיתה של מערכת בתי המשפט.

• תיק מסוים עבר בין מספר שופטים, שכל אחד מהם דן רק בחלק ממנו. ריבלין קובע, שהיה צורך למצוא מראש פתרון מערכתי שימנע כשלים אלו.

סיכון של תביעה נגד שופטת

• שופט שלום תיעד בפרוטוקול פרטי הצעת פשרה שדחה אחד הצדדים ואף ציין, כי הצד שהסכים להצעה - יקבל הקלה משמעותית בהוצאות אם בסוף הדיון יתברר שיש לחייבו בהן.

• שופטת שלום אמרה לאביה של שופטת, שהוא מסתכן בתביעה גם נגד בתו העלולה לעלות לה במשרתה.

• שופט שלום דרש מעורכי הדין להראות לו את יומניהם לאחר שטענו שהללו מלאים עד אפס מקום ואינם יכולים להקדים דיון אותו ביקשו לדחות. ריבלין קבע שמדובר בפגיעה בפרטיותם ובזכותם לנהל את אורחות עבודתם.

• רשמת שלום הנחתה את הקלדנית שלה להציע לצדדים לפני הדיון לנסות ולהגיע לפשרה, ואם יש ביניהם הסכם - להתחיל לכתוב זאת בפרוטוקול. ריבלין: "אין קלדנית יכולה לשמש כעין 'שופטת-זוטא' לעניין הליכי פשרה או לנהל הליכים של קדם משפט".

• שופטת שלום הורתה לעצור שורה של חשודים באותו אירוע, והפרוטוקולים בענייניהם נוסחו בצורה זהה לחלוטין. כך נוצר רושם - "מוטעה, כך יש לקוות" - שהיא הייתה חותמת גומי של המשטרה.

• משה טוינה, שכיהן במינוי זמני בבית הדין הארצי לעבודה, עיכב פסק דין במשך שלוש שנים. ריבלין אומר, שאלמלא פרישתו המוקדמת של טוינה - היה מקום לשקול להמליץ על צעדים נוספים [News1 מציין, כי היו סיבות אישיות לעיכובים]. נשיא של אחד מבתי האיזוריים לעבודה נתן פסק דין 13.5 חודשים אחרי הגשת הסיכומים ונימק זאת בעומס העצום המוטל על בית הדין. במקרה אחר, עיכב שופט מחוזי פסק דין במשך שנתיים וחצי; גם הוא פרש ולכן לא ננקטו צעדים נוספים.

הדיינים "מענישים" את הבעל

• שופט משפחה הרים את קולו על בת שתבעה את אביה, ואמר שמן הראוי היה להסדיר את הסכסוך בתוך המשפחה ולא להטריד את בית המשפט העמוס ממילא.

• שופט השלום אריאל ברגנר מינה לכונס נכסים עורך דין שאצלו התמחה ולו העביר ללא תמורה את תיקיו כאשר התמנה לשיפוט - מבלי למסור מידע זה לצדדים. אותו עורך דין גם טיפל בעבר בעניינים אישיים ומשפחתיים של ברגנר.

• בית דין רבני דן מזה שבע שנים בעניינם של בני זוג, והחלטתו משנת 2012 למכור את דירתם לא מומשה. במקרה אחר לא ניתנה במשך שש שנים החלטה בבקשה לבירור יהדות.

• בית דין רבני לא הכריע במשך שלוש שנים בתביעת גבר לביטול הסכם גירושין. ריבלין אומר, כי התחושה היא שהדיינים "מענישים" את האיש לנוכח התנהלותו בתיק ואוזלת היד של בית הדין עצמו בטיפול באותה התנהגות. הוא מעיר, כי גם האישה סובלת על לא עוול בכפה ודוחה את הסברי הדיינים כאילו העיכוב נובע מהרכב חסר שלהם.

תביעה קטנה חיכתה ארבע שנים

• בית דין רבני ביטל את חובת הבעל לשלם מזונות והתעלם מ-14 בקשות של האישה למתן החלטה בתיק והמצוקה אליה נקלעה. העומס אינו תירוץ אומר ריבלין, ומעיר שהדיון התקיים רק לאחר שהוא התערב.

• בית דין רבני דן רק בחודש נובמבר בבקשה שהגיש אב בחודש יולי לקראת שנת הלימודים הקרובה. על בית הדין להיות מודע לצורך במתן החלטות דחופות, מציין ריבלין.

• "כשלים חמורים ביותר" של אב בית דין ודיין בבית הדין הרבני בירושלים: הם לא נקטו בסנקציה כלשהי כלפי הבעל שהפר החלטות, שמעו במעמד צד אחד בורר מטעם הבעל, החליפו בורר בלי לשמוע את האישה ואת הבורר היוצא. ריבלין ממליץ שהרב יוסף יערוך בירור לדיינים אלו.

• דיין בבית דין רבני לא העיר לטוען רבני מצד הבעל שהשתלח בצורה גסה באישה. בית הדין היה חייב להגן על כבודה של האישה, קובע ריבלין.

• תביעה קטנה עוכבה במשך ארבע שנים בשל הגשת בקשה לתביעה ייצוגית באותו נושא. ריבלין קובע שלא היה מקום לעיכוב כזה.

• שופטת תביעות קטנות החליטה רק אחרי שלושה חודשים בבקשה למחיקת תביעה בשל חוסר סמכות עניינית, ואז נדרשו לה עוד חמישה חודשים לפסוק בבקשת הנתבע להוצאות.