הצוות ליישום ההמלצות בנושא פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח פרסם יום ה', 24.5.18) שורת המלצות לקראת תום הזיכיון של כי"ל על מפעלי ים-המלח הצפוי ב-2030.

במסגרת זאת, הוחלט על הקמת צוות בינמשרדי בראשות המשרד להגנת הסביבה, לטיפול במפגעים הסביבתיים הקיימים שיצרה חברת כי"ל, לקראת תום תקופת הזיכון. זאת, על-מנת למנוע מצב של העברת הזיכיון למפעיל חלופי או למדינה כאשר נותרים ללא טיפול מפגעים אשר החוק מחייב את טיפולם על-ידי הזכיין הנוכחי.

עוד ממליצים מחברי הדוח לצמצם את השטחים הכלולים בזיכיון בכמחצית מ-160 קמ"ר לכ-80 קמ"ר, וזאת כדי שיכללו בו רק שטחים שאכן נדרשים לשם פעילות המפעלים, תוך קביעת מגבלות על שימושי קרקע.

המלצה נוספת בדוח - הגבלת השאיבה. שאיבת המים מהאגן הצפוני היא אחת הסיבות לירידת מפלס ים המלח. לכן, ממליץ הצוות כי במסגרת הסדרת התנאים לפעילות עתידית, תיקבע לראשונה תקרה לסך השאיבה השנתית נטו. בנוסף, יקבע קביעת תמריץ כלכלי לייעול והפחתת השאיבה. הצוות ממליץ לקבוע תמריץ כלכלי אשר יתמרץ את המפיק העתידי בשימוש יעיל במים הנשאבים וישקף את ההשפעות החיצוניות השליליות של שאיבת מי האגן הצפוני ותרומתן לירידת המפלס ולפגיעה בסביבה.

הצוות גם קובע כי יש להסדיר בזיכיון חובת המפיק העתידי בדיווח מפורט אודות הכמויות הנשאבות מהים והמוחזרות אליו.

הסדרת שימוש המפעלים במי תהום: במסגרת הקצאת זכויות ההפקה, שטחים המשמשים לצורך קידוחי מים לא יכללו במסגרת הרישיון העתידי. בנוסף, יחולו לראשונה על הקידוחים דיני המים החלים בכלל הארץ בנוגע לקידוחים המשמשים כמקור מים לפעילות תעשייתית, ובכלל זה חיוב בתעריף הפקה.

הסדרת חציבת חומר ואדי: בעבר, לצורך בניית ותחזוקת הסוללות של בריכות האידוי, כרו מפעלי ים המלח חומרי חציבה מוואדיות וערוצי נחלים בשטח הזיכיון ללא הגבלה וללא תשלום היטלי חציבה או תשלום לקרן לשיקום מחצבות. הצוות ממליץ להסדיר נושא זה ולגרוע שטחי חציבה אלו מהזיכיון ולחייב את הזכיין בהסדרת החציבה באופן מלא.

יישום תוכנית הקציר: הצוות ממליץ כי ברישיון ההפקה החדש תוגדר בצורה מפורטת ומפורשת אחריות המפיק ליישום תוכנית הקציר בכל תקופת פעילותו. נושא זה עוגן עד כה במסגרת החלטת הממשלה מס' 4060, בהסכם בין ממשלת ישראל למפעלי ים-המלח וכן בתוכנית לתשתית לאומית תת"ל 35א. נושא קציר המלח יבוא לידי ביטוי ברישיון ההפקה החדש - תוך פירוט המחויבויות והאחריות של בעל הרישיון, וכן הסעדים בהן תוכל לנקוט המדינה ככל שהוא יפר את התחייבויותיו.

הגנה על הר-סדום: הר סדום, אשר נמצא בתוך שטח הזיכיון הנוכחי, הוא אתר בעל מורשת וייחודיות סביבתית וגאולוגית עולמית. בין השאר בתוך ההר שוכנת מערת המלח הארוכה בעולם באורך של חמישה ק"מ. עם זאת, קיימים בהר מרבצי מינרלים אשר פוטנציאלית ניתן להפיק מהם אשלג. לנוכח הערך הסביבתי הייחודי של המקום, מוצע שלא לכלול את הזכויות להפקת מינרלים מהר סדום ברישיון ההפקה העתידי. החלטה זו תאפשר שינוי ייעוד של ההר, הגנה עליו ופיתוחו לתיירות.

טיפול מלא במפגעים סביבתיים עתידיים: בשטח הזיכיון קיימים כיום מפגעי פסולת וזיהום שונים. דוגמה בולטת היא "הר המלח" - מערום של פסולת מלח המקיף כיום שטח של כ-400 דונם ומתנשא לגובה של 24 מטר. במסגרת הקצאת זכויות ההפקה העתידיות, מוצע להגדיר באופן ברור את אחריות בעל זכות ההפקה החדש לגבי כל מפגע סביבתי אשר ייגרם באחריותו, ובכלל זה האחריות לסילוק מפגעים, להסדרה ולשיקום. הצוות קובע כי הכרחי לעגן במסגרת רישיון ההפקה החדש את הסעדים בהן תוכל המדינה לנקוט במקרה של הפרת מחויבויות אלה, וזאת מעבר לסמכויות הנתונות למדינה מכוח דיני הסביבה ודינים אחרים.

"כ זאב אלקין, השר להגנת הסביבה: "אני שמח שהצלחנו להביא לשינוי דרמטי בתנאי הזיכיון על ים המלח, לאורך כל הדרך התעקשנו לשמור על ערכי הטבע והסביבה. הזיכיון החדש שמותאם למציאות של ימינו יאפשר לנו לשמר את אחד מפלאי הטבע שלנו לעוד שנים רבות".