בג"ץ דחה (יום ה', 24.5.18) שתי עתירות נגד נוהלי הפתיחה באש על פיהם פועלים כוחות צה"ל בשבועות האחרונים מול ההפגנות ההמוניות בגבול רצועת עזה. פסק הדין ניתן בידי ההרכב הבכיר ביותר בבית המשפט העליון: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל.

מלצר אומר, בחוות הדעת העיקרית, כי חלק ניכר מן המפגינים אינם זכאים להגנה הניתנת לאזרחים על-פי אמנת ז'נבה. מדובר בפעילי החמאס (כולל אלו המתחזים למפגינים) ולמי שמסכימים לשמש מגן אנושי למחבלים המסתתרים מאחוריהם. מלצר מציין, כי ההוראות אושרו בידי הפרקליט הצבאי הראשי והיועץ המשפטי לממשלה. הן מאפשרות שימוש באש חיה רק לשם התמודדות עם הפרות סדר אלימות, מהן נשקפת סכנה ממשית ומיידית לכוחות הביטחון או לאזרחים ישראלים.

מלצר מדגיש, כי אין מדובר במחאה עממית או ספונטנית רגילה, אלא בהפרות סדר אלימות אשר יצרו לעיתים סכנה ממשית וקרובה לחיילים ולאזרחים. חלק לא מבוטל מן המפגינים היו פעילי חמאס אשר נשלחו להפר את הסדר והביטחון, לשלהב את ההמון, לפרוץ את הגדר ולבצע פיגועים. ואכן, בחסות ההפגנות בוצעו פיגועים בסמוך לגדר, פלשתינים חצו אותה ועפיפונים זרעו הרס.

עוד מזכיר מלצר, כי ההתערבות השיפוטית בשיקולים מבצעיים היא מצומצמת וצרה ביותר. העותרים סירבו לאשר לשופטים לעיין בהוראות במעמד צד אחד, ולכן קיימת חזקה שהן תקינות. מסד הנתונים הקיים, מסכם מלצר, אינו מאפשר לבית המשפט התערבות כלשהי.

חיות אומרת, כי האירועים מעמידים אתגר משמעותי ביותר בפני כוחות הביטחון, משום שהחמאס מערבב בכוונה פעילי טרור ואזרחים. המקום לברר טענות על פגיעה במפגינים איננו בית המשפט, אלא תחקירים מבצעיים ואחרים - היא מוסיפה.

הנדל מגדיר את ההתפרעויות כ"הקול קול מחאה והידיים ידי טרור". הוא מדגיש: "לא רק שמדינת ישראל רשאית להשיב מלחמה לארגוני טרור המנסים לנצל את הכללים על-מנת לפגוע באזרחיה ובחייליה, אלא שזו חובתה". את העותרים ייצגו עוה"ד מיכאל ספרד, דן יקיר, רוני פלי, סוהאד בשארה וחסן ג'בארין; את המדינה ייצג עו"ד אבי מיליקובסקי; ואת ארגון אלמגור - עוה"ד שמואל פז ומוריס הירש.