בהתאם להערכות: השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, החליט כי לא יוטל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר. במילים אחרות בקבוקים אלה ימשיכו להימכר ללא פיקדון. במקום זאת השר בחר לקנוס את חברות המשקאות שלא יעמדו ביעדי האיסוף דרך תאגיד המיחזור אל"ה, שכבר הודיע כי יערער על החלטה זו בבית המשפט.

מזה שנים שהנושא עולה ויורד מהכותרות, ונקבע כי אם שיעורי האיסוף יהיו נמוכים מ-55%, יוטל פיקדון גם על מכלי השתייה הגדולים; אלא שאל"ה, איגוד המיחזור שמצוי בבעלות חברות המשקאות, הצהיר כי הגיע לאיסוף של יותר מ-60%, ולכן לכאורה ייתר את הצורך בהטלת הפיקדון. מי שמתנגד למהלך כזה הן כמובן חברות המשקאות, שמעדיפות להכניס את מכלי המשקה הגדולים תחת חוק האריזות, בו יעדי המיחזור יהיו קטנים יותר.

המשרד להגנת הסביבה קבע כאמור כי במקום פיקדון יוטל קנס. "יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים עמדו רק באופן חלקי ביעדי איסוף הבקבוקים; המשרד להגנת הסביבה יפעל להטיל עליהם קנס של כ-50 מיליון שקל".

השר אלקין ציין כי היעד הכללי לאיסוף מכלי המשקה הגדולים הושג באופן חלקי, אך חלק היצרנים והיבואנים כשלו בהשגת יעדיהם הפרטניים. לדבריו, "לאור הנתונים לשנת 2016, הייתה רק עמידה חלקית ביעדים ליצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים, ולכן הטלנו קנס כבד על היצרנים כדי לעודד אותם כדי להגביר את אחוזי האיסוף. הקנסות שהודענו היום כי נפעל להטילם מבהירים ליצרני וליבואני המשקאות כי המשרד רציני ביישום החוק ואכיפתו, כמו גם בכל חוקי אחריות היצרן המורחבת.

"קיבלתי את המלצת הגורמים המקצועיים, שאינם רואים צורך בהפעלה של חוק הפיקדון על המכלים הגדולים בשלב זה. הטלת פיקדון על הבקבוקים הגדולים תגרום להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל בשנה מכספי הציבור לגורמים שאינם מקדמים את האינטרס הסביבתי והציבורי. כמו-כן, הטלת חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים תתרום להעלאת יוקר המחיה, במיוחד למשפחות חלשות".

עוד ציין השר כי "לצערנו, חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית הוא כר פורה לפעילות שמזוהה עם גורמים עברייניים, כולל מקרים שבהם גופים שונים מייצרים פסולת של מכלים קטנים רק לצורך הפיקדון. במקרה של המכלים הקטנים רק 18% מהפיקדון מוחזר לציבור, וכ-150 מיליון שקל מועברים מהציבור לידיים פרטיות ועלומות".

אל מול נתוני אל"ה (שבעלי המניות בו הם החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן) למיחזור בשיעור של יותר מ-60%, נערכה בדיקה לאימות הנתונים על מספר מכלי המשקה שאספו ומוחזרו בשנת 2016, "בשל חשד שהתעורר בדבר אמינות הנתונים המדווחים".

יעדי איסוף והמיחזור השנתיים לגבי מכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטר או יותר הקבועים בחוק עומדים על 55% שעל יצרן או יבואן לאסוף מכלל מכלי משקה הגדולים ששיווק באותה שנה. החוק קובע כי אי-עמידה ביעד האיסוף תוביל להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות על כל מכל משקה בהתאם ליעד.

הביקורת האמורה - שביצעה פירמת רואי החשבון ימין ג'ורג'י - מצאה כי קיים פער בין מכלי המשקה שהוכרו על-ידה, לבין הדיווחים על איסוף מכלי המשקה, כפי שנתקבלו מאל"ה. חלק ממצאי דוח הביקורת התבססו על אומדנים סטטיסטיים אשר ניתנים לחישוב בשיטות שונות. מבחינת תעודות היצוא שנתקבלו במשרד מאל"ה עולה איסוף של פחות מ-2,000 טון.

"אלפי טונות נוספים נותרו ללא כל אסמכתאות מהימנות", כך מודיע המשרד להגנת הסביבה. "בעקבות פערים אלה נפתחה בחודשים האחרונים חקירה של צוות חקירה מיוחד, במסגרתה אף נערכו מעצרים. החקירה עדיין מתנהלת".