"הממשל התאגידי אינו רקוב וברוב המקרים הדירקטורים עושים את המוטל עליהם. לנסות להיתלות במקרי הקיצון ומהם ללמוד כלל - זו טעות". כך אומר (יום ב', 28.5.18) שופט בית המשפט העליון בדימוס,
יורם דנציגר, בכנס לשכת עורכי הדין.
לדברי דנציגר, "הטעות הכי גדולה היא לראות חברה שקרסה ואז לבוא ולהגיד: הדירקטורים כשלו, נושאי המשרה לא היו אחראיים. ייתכן שיש מקומות כאלו, אבל כשיטה - אין זה נכון ללמוד בדיעבד". הוא התייחס לתופעת הרכישה הממונפת, כפי שבאה לידי ביטוי בין היתר בחברת בזק: "אנחנו יכולים לא לאהוב את זה, אבל בית המשפט דן בנושא גם במחוזי וגם בעליון וקבע שלא נפל פגם בהתנהלותו של בעל השליטה [
שאול אלוביץ]".
דנציגר דחה את הצעותיו של פרופ' חיים לוי, מומחה למימון וחתן פרס ישראל, לבטל את האפשרות לרכישת ביטוח אחריות דירקטורים ולהגדיל את ההשתתפות העצמית. דנציגר הזהיר, כי הדבר יביא לכך שדירקטורים ראויים יסרבו להתמנות, במיוחד לנוכח העובדה ש"מי שלוקח על עצמו להיות דירקטור - שיביא בחשבון שיש סיכוי טוב שימצא את עצמו כמשיב בתביעה ייצוגית או נגזרת".
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין, אמר שלצד חשיבות שיקומם של החייבים - יש לזכור שממול ניצבים נושים. "אני נתקל מדי יום בעשרות אנשים באולם, שמישהו הותיר שובל של חובות אחריו, הם תולים בי עיניים כלות - והוא יוצא לדרך חדשה", אמר. "גם לאינטרס הנושים צריך לתת את העוגן הנכון, אבל החוק נתן את הדגש על השיקום". אורנשטיין סבור, כי כמעט ולא יהיו מקרים של פירוק מוחלט, אלא יותר תספורות ומינוי של מפרק מפעיל.
אורנשטיין יצא גם נגד הקביעה בחוק, לפיה הכונס הרשמי יציע לבית המשפט את המועמדים להיות בעל תפקיד בתיק. הוא הסביר, כי יש חשיבות רבה למינוי זה והוא לא היה רוצה שינחיתו עליו את בעל התפקיד - מה עוד, שאין ספק שיהיו לחצים כבדים על הכנ"ר. "אני אצטרך לנמק למה מישהו לא מתאים - ואני אומר לכם: זה לא יהיה נעים. יהיה צריך להמציא כל מיני תירוצים. למה אני צריך להעליב אותו? זה יעשה רק נזק. אני מתחיל לחפש כל מיני רעיונות איך להתחמק מזה". יו"ר ועדת החוקה,
ניסן סלומינסקי, הסביר, שהמטרה היא להרחיב את מעגל בעלי התפקיד.
הכנ"ר, סיגל יעקובי, הסכימה שצפויים לחצים על אנשיה - ולכן יינתנו לבית המשפט חמישה שמות שייבחרו בידי מחשב לפי קני מידה ספציפיים. אורנשטיין הגיב: "כל תיק חדלות פרעון שונה מהשני". יעקובי המשיכה: "האתגר הגדול הוא לייצר קבוצות של בעלי תפקיד לפי מיומנות וניסיון. חלק מהביקורת בגללה נקבע כך בחוק, כללו תלונות על התנהלות של שופטים על מינוי בעלי תפקיד". אורנשטיין השיב באומרו, כי התפקיד של הכנ"ר הוא מינהלי ולא שיפוטי, ולכן יש לבצע רביזיה עוד לפני שהחוק ייכנס לתוקפו ולהחזיר לבית המשפט את ההחלטות השיפוטיות.
