|
|
כיצד מתחיל הקשר [צילום: ריצ'רד דרו, AP]
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, מותירה פתוחה את השאלה האם חוק הספאם חל על הודעות בפייסבוק. ברק-ארז אומרת (יום ד', 30.5.18), כי התיק שהגיע אליה - בקשה לערער בגלגול שלישי על תביעה קטנה - אינה פורסת יריעה רחבה די הצורך כדי להכריע בשאלה, בה אין הלכה מנחה של בית המשפט העליון.
לדברי ברק-ארז, השאלה המרכזית היא האם ההצטרפות לפייסבוק מהווה "הסכמה מפורשת" לקבלת דואר פרסומי - הסכמה המוציאה את המפרסם מתחולת חוק הספאם. "כתובת הדואר האלקטרוני של אדם עשויה להיות חלק מרשימת דיוור מבלי שאותו אדם נתן כל הסכמה לקבלת הודעות מן השולח. לעומת זאת, כאשר מדובר ברשת חברתית, עצם יצירתם של קשרי החברות כרוכים בהסכמה, ולו מסוימת, לקבלת הודעות כלשהן", היא מסבירה.
"יתר על כן, עשויים להיות מצבים רבים שבהם הקשר בין השולח לנמען מתחיל כקשר חברתי, ורק בהמשך החברות ביניהם מקבלת גם ממד מסחרי. זאת ועוד, הקשרים ברשת החברתית הם דיאלוגיים ומאפשרים משלוח הודעות באופן דו-צדדי (בה בשעה שלא תמיד אלה הם פני הדברים כאשר מדובר במספרי טלפון מסחריים, למשל). אף האפשרות להפסיק את החברות ברשת החברתית באופן קל ומיידי עשויה להיות בעלת משמעות. כל אלה הם הבדלים שעשויים להיות רלוונטיים במישור של עיצוב המציאות המשפטית".
ברק-ארז מוסיפה: "פרשנות הגורסת כי החוק אינו חל כלל על הודעות בפייסבוק, עלולה להוביל לתוצאה הבלתי רצויה לפיה גם התעלמות מבקשה מפורשת לחדול משליחת הודעות פרסומיות לא תהיה כפופה להסדרים הקבועים בו. לעומת זאת, על-מנת להימנע מתוצאה בלתי רצויה בכיוון ההפוך - דומה כי הקביעה איזו הסכמה לקבלת מסרים ברשת הפייסבוק תיחשב למפורשת צריכה להיות מושפעת ממאפייניה של הרשת".
