בית המשפט העליון ידון הבוקר (יום א', 3.6.18) בעתירות נגד חוק ההסדרה - זירת מחלוקת מרכזית בין הדרג המדיני לדרג המשפטי. העתירות יידונו בפני הרכב בן תשעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, ולצידה המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון.

בפני בג"ץ מונחות שתי עתירות נגד חוק ההסדרה, הקובע שניתן ליטול את זכות השימוש בקרקע פלשתינית פרטית ביהודה ושומרון עליה הוקמו בתים של יהודים, וזאת כנגד קרקע חלופית או פיצוי כספי. החוק קובע, כי אם בוצעה התיישבות בתום לב על קרקעות ביהודה ושומרון שאינן בבעלות המדינה, תוכל המדינה לרשום אותן כרכוש ממשלתי. בעליהן יקבלו פיצוי לפי בחירתם: קרקע חילופית, דמי שימוש שנתיים של 125% מהסכום שתקבע ועדת שומה או היוון של דמי השימוש לתקופות בנות 20 שנה כל אחת. מדובר כאמור בזכות השימוש בלבד ולא בבעלות, אשר על-פי החוק תיקבע כחלק מהסדר מדיני עתידי.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תומך בקבלת העתירות וטוען שהחוק הוא בלתי חוקתי ובלתי מידתי. הממשלה מיוצגת בנפרד בידי עו"ד הראל ארנון, והיא סבורה שיש לדחות את העתירות. גם היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, ביקש מבג"ץ לדחות את העתירות.

מנדלבליט טוען, כי "ההסדר שנקבע בחוק הוא הסדר גורף ופוגעני, אשר נותן עדיפות מוחלטת לזכויות ולאינטרסים של המתיישב על פני זכויותיהם הקנייניות של בעלי המקרקעין באיזור, בכל סיטואציה אשר תהיה, תוך התעלמות גורפת מיתר השיקולים הצריכים לעניין. בנוסף, החוק גם יגרום להפליה חמורה, במישור התוצאתי, כלפי האוכלוסייה הפלשתינית באיזור. על כן, מדובר בהסדר שאינו צולח את מבחן המידתיות". ההסדר שבחוק סוטה בצורה מובהקת מהסדרים מוכרים ומושרשים בדיני ישראל ויו"ש, וזאת למרות שבמצב החוקי הקיים יש פתרונות מידתיים יותר שיכולים לתת מענה לחלק ניכר מן המקרים וגם אם לא לכולם. ההסדר גם מעלה שאלות נכבדות במישור החוק הבינלאומי, סבורה הפרקליטות.

לדברי הממשלה, החוק נותן מענה אנושי מידתי וסביר למצוקה אמיתית של תושבים ישראלים, אשר בנו את בתיהם בתמיכת גורמים ממשלתיים במהלך השנים, ונותן לבעלי הקרקעות הפלשתינים אפשרות לקבל תמורה הולמת לזכויותיהם. החוק את מצבם של בעלי הקרקעות הפלשתינים ביחס למצב הנוכחי, בו הם מצויים ללא קרקע, ללא תמורה וללא אפשרות לבצע עסקות מכר, בשל חקיקה גזענית של הרשות הפלשתינית המטילה עונש מוות במקרה של מכירת קרקע ליהודים.

הכנסת אומרת בתגובתה: "ייחודיות המצב הקיים בשטחי יהודה ושומרון והנסיבות להיווצרותו, העובדה שהחוק מהווה פתרון נקודתי הצופה פני עבר בלבד, והסוגיות המדיניות והפוליטיות המובהקות הכרוכות בעניין, וכל זאת לצד הליך חקיקה מקיף ומעמיק, מובילים למסקנה כי יש לדחות את העתירות ולהותיר בידי הכנסת מרחב תמרון רחב של שיקול דעת בהסדרת הסוגיה".