העליון: פושט רגל לא יופטר מחוב מזונות

חובות בשל אי-תשלום מזונות לא ייכללו בדרך כלל בהפטר של פושט רגל ויהיה עליו לפרוע אותם במלואם - קובע (יום ד', 6.6.18) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. הוא דחה את הבקשה לשנות את הפסיקה העקבית בנושא זה בשנים האחרונות.

פקודת פשיטת הרגל קובעת, כי לא יינתן הפטר ל"חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה". מדובר הן בחוב ישיר כלפי הזכאי למזונות (לרוב האישה) והן בחוב כלפי הביטוח הלאומי, אם הוא שילם במקומו של החייב (לרוב הגבר). לדברי אלרון, "באמצעות חריג זה, מבקש החוק לקיים את התכלית של הבטחת תשלום חוב המזונות, ומניעת האפשרות 'לחמוק' ממנו לאחר שכבר נמנע החייב מלשלמו בעצמו והעביר את חובו הפרטי אל הקופה הציבורית".

בית המשפט העליון קבע מספר פעמים, כי הכללת חוב מזונות במסגרת הליכי הפטר תתאפשר בנסיבות חריגות בלבד, "נוכח הכשל המוסרי הדבק בהתנהלותו של החייב, בשל העובדה כי מדובר בחוב חברתי-סוציאלי, שנוצר בשל הפרת המחויבות האישית של החייב לדאוג לכלכלת מי שהוא חב במזונותיהם", כלשונו של אלרון. אותה החרגה קיימת גם בחוק חדלות הפרעון החדש, שייכנס לתוקף בספטמבר 2019, למרות גישתו המקלה כלפי חייבים. כאמור, אלרון אומר שאין מקום לשנות פסיקה זו.

אלרון מוסיף וקובע, כי ההימנעות מהחרגת חוב המזונות קיימת גם אם לא הוגשה תביעת חוב בעטיו. הוא מסביר: "החרגת חוב המזונות מצו ההפטר מבוססת על נסיבות יצירתו של החוב והפגיעה החמורה הנגרמת כתוצאה מאי-תשלום החוב לזכאי לתשלום המזונות ולקופה הציבורית, אשר נדרשת לשאת בחוב זה במקום החייב. שיקולים אלה עומדים בעינם גם במקרה של אי-הגשת תביעת חוב, שכן שאלת הגשת תביעת החוב משפיעה לכל היותר על האופן בו הזכאי למזונות יגבה את חובו בסופו של דבר, אך אין לה השלכה על עצם הזכאות לגבות את החוב".

הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את בקשתו של עמוס ברדה להעניק לו הפטר מחוב מזונות בסך 260,000 שקל שצבר בשנים 2008-1998, בהן לא שילם מזונות לבנותיו. עם זאת, מאחר שהביטוח הלאומי לא הגיש במועד את תביעת החוב, הוא נענה להצעת בית המשפט העליון והפחית את החוב במחצית וברדה ישלם אותו בתשלומים חודשיים של 1,000 שקל. המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ג'ורג' קרא הסכימו עם אלרון. את ברדה ייצג עו"ד יעקב מחול, את הביטוח הלאומי והכנ"ר ייצגו עוה"ד ענבל קדמי-עברי ורחל חרל"פ, והמנהל המיוחד עו"ד גיא וייס ייצג את עצמו.