ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית וגמן-רטנר, צופה, כי הגמ"חים החרדיים יסכימו לפיקוח של הרשות - משום שבלעדיו לא יוכלו לעבוד מול המערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל. היא דיברה (יום ה', 7.6.18) ביום עיון של ועד מחוז תל אביב והוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.

הגמ"חים אינם מצויים כיום בפיקוח, למרות שידוע שחלקם משמשים להלבנת הון, בשל התנגדות מצד הח"כים של אגודת ישראל. אולם וגמן-רטנר רואה את תחילתו של שינוי: "גורם שלא נמצא בפיקוח, לא יכול לפעול במערכת הפיננסית המקומית והעולמית, כי זה מביא לשנאת סיכון ניכרת מצד הגורמים האחרים. האינטרס של כל גורם צריך להיות אסדרה, כפי שהבין מגזר המטבעות הווירטואליים. ברגע שהגמ"חים יבינו זאת, הדרך לאסדרה תהיה קצרה. אני חושבת שהאסימון הזה כבר נפל, ואני מקווה שזה יוביל לאסדרה מקיפה".

וגמן-רטנר מסרה, כי מספר הדיווחים של צ'יינג'ים על פעולות בלתי-רגילות עלה ב-350% והם מהווים רבע מכלל הדיווחים, דבר המעיד על הטמעת הנהלים. "חלק מהם ממנים קציני ציות, כמו הבנקים. המטרה היא להביא את הלגיטימיים שבהם לעבוד; המחצית ממספר הצ'יינג'ים שלא ביקשו רישיון, הם כנראה החלק הפחות נורמטיבי. אנחנו מפעילים בקרות כדי לצמצם למינימום את השימוש באנשי קש, אם כי ברור לנו שהיא לא תיעלם בן-לילה".

וגמן-רטנר חשפה מספר מקרים בהם המודיעין הפיננסי סייע לחשוף פרשות פליליות מרכזיות. אחד מהם היה ארגון פשיעה שניהל רשת גלובלית לסחר בסמים והלבין את רווחיו ממנה. הרשות איתרה את העברות הכספים שהותירו טביעות אצבעות, מצאה רכוש בשבע מדינות ובסופו של התהליך נתפס רכוש ב-75 מיליון שקל.

מקרה אחר היה של ארגון פשיעה בתחום הסחיטה: ראשיו העניקו הלוואות בריבית קצוצה, ומי שלא פרע אותן היה חשוף לאיומים וסחיטה. המידע מהרשות חשף את אופן הלבנת כספי הארגון, שהשתמש בצ'יינג' שהיה רשום על שמו של קרוב של ראש הארגון.

מקרה שלישי היה רשת של מלביני הון מקצועיים, שעוזרים לעבריינים להלבין את הכספים, מכירים היטב את הפרצות במערך הפיננסי ויודעים היכן בעולם ניתן לעשות מה. בפרשה הספציפית, הקימו המלבינים מערך במספר מדינות והעבירו ביניהן כספים. "מצאנו עשרות העברות, קיבלנו מידע מחמש מדינות ונתפסו נכסים ב-35 מיליון שקל", מסרה וגמן-רטנר.

וגמן-רטנר הדגישה, כי המשטר לאיסור הלבנות צריך לחול על כל המגזרים הנדרשים כדי שיהיה יעיל. "בקרוב נכונן משטר אחיד לכל הגופים המפוקחים - חוק אחד וצו אחיד, שיהיה מבוסס על סיכונים בהתאם למגזרים השונים. קשה מאוד לנהל 15 צווים וזה לא מה שמקובל היום בעולם. יהיה צו אחד, לפיו יוכל כל אחד מהרגולטורים הפיננסיים לתת הוראות למגזר שלו".

צעד נוסף שתנקוט הרשות יהיה החלת המנגנון של הקפאת כספים במוסדות פיננסיים לבקשת הרשות לאיסור הלבנת הון בעקבות המידע שימסרו לה הבנקים, כמקובל בעולם. "זה מספק סוג של ודאות למגזר הפיננסי, שיכול לקבל תוך כמה ימים הוראה האם להקפיא את הפעולה או לבצע אותה. לעיתים ניתן יהיה לבצע את הפעולה כדי להמשיך לעקוב אחרי הכסף", ציינה וגמן-רטנר.

עוד התייחסה וגמן-רטמר לחוק צמצום השימוש במזומן, אשר ייכנס לתוקף בינואר הקרוב. "זהו חוק מהותי מאוד, שיצמצם משמעותית את ההלבנות והפשיעה. ברור לנו שהעבריינים יחשפו ערוץ חילופי, כגון המטבעות הווירטואליים, ואנחנו מתכוננים להתמודד עם כך", הוסיפה.