נהגי אוטובוס: הפרידו את הנוסעים מאיתנו

ארגון נהגי האוטובוסים בישראל מארגן הפגנה אליה הוא מבקש להביא נהגים רבים. הנהגים צפויים להפגין (18.6.18) מול קריית הממשלה בתל אביב למען ההכרה המקצועית בהם, מיגור האלימות באוטובוסים והפרדה בין הנהג לנוסעים, שכר צמוד לממוצע במשק והכרה בוותק, הקצאת תחנות קצה כתחנות ריענון לנהגים. יו"ר הארגון, ישראל גנון, אמר ל-News1 כי הוא דורש משר האוצר משה כחלון להתערב בתקצוב מנגנונים, בהם מצלמות אבטחה, שיביאו לאבטחת נהגי האוטובוס ולהעלאת שכר "כראוי לבעל מקצוע, שבכל רגע ורגע אחראי על ביטחונם ובטיחותם של עשרות נוסעים", כלשונו.

במסגרת יום הסביבה בכנסת, נערך השבוע (יום ג', 7.6.18) בוועדת הכספים דיון בנושא שינוי סדרי העדיפויות בתקציב משרד התחבורה לטובת התחבורה הציבורית, הצעתם של חברי הכנסת תמר זנדברג, רחל עזריה, דב חנין ויעל כהן פארן.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לא התלהבתי מהשינוי במשרד התחבורה, בכל הנושא של הסעת המונים ובפרט התחבורה הציבורית. ישנה התקדמות אך אנחנו עדיין רחוקים מלמצוא את הפתרון. יש אוכלוסיות שונות, שבשבילן תחבורה ציבורית היא הדרך היחידה שניתן להם כדי לנוע ממקום למקום. זה שלנהגים שכר נמוך זה מעיד על איך המדינה מסתכלת עליהם. האוטובוסים ישנים וצריך מהפכה דרמטית. המהפכה לא חייבת להתרחש ביום אחד, אבל כדאי שתהיה תוכנית מנהלתית על גבי מספר שנים. ואת זה צריך לעשות כדי לא לפגר מאחור".

ח"כ רחל עזריה: "ביקשנו את הדיון לצורך קידום התחבורה הציבורית בישראל. מצד אחד, ישנה השקעה תקציבית משמעותית, מצד שני יש באגים שלא מאפשרים להשקעה לזרום כראוי. בנוסף, השכר של הנהגים חייב לעלות. קיים מחסור של 3,500 נהגי תחבורה ציבורית. אם בוועדה נוכל ללוות את הנושא נוכל להביא לגאולה מסוימת. נושא נוסף הוא המסופים. אין מספיק מסופים, וראשי ערים אינם אוהבים מסופי תחבורה ציבורית. צריך להקצות להם מקום, יש שכונות שמתעצבנות שזה קרוב אליהם, וזה נחשב למפגע".

ח"כ יעל כהן פארן: "אין ספק שאנחנו לא במצב שהיינו בו לפני עשור כאשר כל הכסף הלך לכבישים אבל אנחנו צריכים מהפך יותר דרמטי. אנחנו תקועים בפקקים. המהפך צריך להיות מחשבתי ותקציבי. נכון, עומד השר ומפאר את הפרויקטים שהוא מקדם אבל מה לעשות, אוטובוסים נחשבים לאנדרדוג, ותחבורה ציבורית זה קודם כל אוטובוסים. אם מסתכלים על הנסועה, השימוש באוטובוסים גדול מאשר כל כלי תחבורה אחר. לאוטובוסים יש תדמית שלילית כי הם מזהמים. בסופו של יום, נדרש לחבר את מניעת זיהום האוויר לשיפור התחבורה הציבורית, ולתמרץ חברות אוטובוסים להעביר במהירות את כל האוטובוסים העירוניים לעבוד על חשמל".

ח"כ תמר זנדברג: "הולך ומתחוור שבאמצעות עוד מכוניות ועוד כבישים לא ניתן לפתור את הבעיה, אלא באמצעות שיפור התחבורה ציבורית. על מה מדברים? לא נוכל להמשיך לסלול כבישים ובמקביל לפתח תחבורה ציבורית, מכיוון שהדברים תחליפיים. עלינו להפוך את התחבורה הציבורית למהירה, זולה, יעילה. משרד התחבורה מתגאה בפרויקטים הגדולים כמו למשל הרכבת הקלה אבל בסופו של יום רוב הציבור נוסע באוטובוסים ואם הם איטיים, ישנים, לא מועדפים בנתיבים, צפופים, וקשה להתמצא בהם, כך תראה התחבורה הציבורית שלנו. רק על-מנת לספק קווים בתדירות הנדרשת, נדרשים מעלה 1,500 אוטובוסים חדשים. שלא לדבר על מצב התחנות, מחיר הקווים, הדיוק ותדירות יציאתם. אלה גורמים שמספקים נסיעה מוצלחת".

מיטל הומינר, משרד התחבורה: "חשוב להדגיש את גודל התקציב המושקע בתחבורה הציבורית. הצפי לתקצוב ב-2018 הוא 55% לתחבורה ציבורית. מתוך תקציב של 13.2 מיליארד ש"ח, הופנו 7.3 מיליארד ש"ח לתחבורה ציבורית".

היו"ר גפני: "האם הקשבתם למה שדיברו חברות הכנסת? האם יש פרויקט שמטפל בשכר הנהגים באוטובוסים? אם יש נהגים שלא מקבלים הרבה כסף, אנשים טובים פשוט לא יבואו".

אריה זדה, מאגף הסובסידיות במשרד התחבורה: "נושא הנהגים הוא נושא שעולה בכל דיון לגבי התחבורה הציבורית. שכר הנהגים עלה בעשרות אחוזים. יש מגעים להעלות עוד את השכר. מנסים לתקוף את הנושא, לא רק בשכר אלא במספר מישורים. מעבר לזאת רואים את רווחת הנהג בסדר עדיפות גבוהה".

ח"כ גפני: "למה יש רושם שהרבה מושקע בכבישים, מסילות ברזל, רכבת קלה, ולא עוסקים בתחבורה הציבורית? הוא מוטעה?".

זדה: "כעיקרון אנחנו רואים גידול ניכר בהשקעה בתחבורה הציבורית, הן בתקציבים והן בהתייחסות. מ-2015 היה גידול של 30% בסובסידיה לנסיעה באוטובוסים. ברכבת הסבסוד עלה ב-13%. מעבר לזאת, את הנושא של טעינה ללא צורך בנהג, התחלנו בירושלים וממשיכים בכל רחבי הארץ. זה מאוד משמעותי. האזורים העירוניים מחויבים היום להקצות ולהסב 50% מהאוטובוסים לחשמל. היום זה בהתהוות וישנן בעיות תשתית".

ח"כ דב חנין: "ההחלטה למקד את הדיון בשכר הנהגים היא נכונה. קיים מחסור דרמטי. אני שומע את הדברים שנציגי משרד התחבורה אומרים ואני יודע שאתם מנסים לקדם את הבעיה. אני מקדים את משרד האוצר ואומר, אתם מאמינים מאוד בכללי השוק, אך לא כשזה מגיע לרעיון הפשוט של להעלות את השכר והתנאים של הנהגים. פעם לעבוד באגד היה מקצוע מכובד. 43 ש"ח אחרי ההסכם באגד, זה לא מספיק. אתם פשוט לא רואים את הנהגים, וכך לא תהיה תחבורה ציבורית".

גיל יעקב, מנכ"ל 15 דקות: "אנחנו מפעילים מוקד פניות ציבור ומקבלים תשובות ממשרד התחבורה שהם מעוניינים בשיפור, אך אין תקצוב. בבדיקה של התקציב הנדרש להשלמת הפערים לפחות למיליארד עד שני מיליארד שקלים. בפועל מה שהוקצב הם 250 מיליון ש"ח. אלה טפטופים".

יובל קמינצ'יק, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "סקטור התחבורה הוא מהמזהמים ביותר. מעבר לאוטובוסים, צריך לדבר על נושא החשמול של צי התחבורה הציבורית. חשמל יש בכל מדינת ישראל, ואילו הגז הטבעי עדיין לא מגיע לנקודות הקצה ולתחנות".

חגית נובו, המשרד להגנת הסביבה: "אין קשר בין הדברים. ניתן להקים תחנות גז, אך באזור המרכז יש בעיה קשה של זיהום אוויר. 80% מהפליטות נגרם מרכבי דיזל, וגם גז טבעי הוא בעל שיעור פליטות דומה. לאוטובוס חשמלי יש 0% פליטות בשטח. גז פחות מזהם, אך עדיין מזהם".

ד"ר יהונתן אייכנבאום, גרינפיס: "מה שהיינו רוצים לראות הוא שמשרד התחבורה שם כיעד אסטרטגי את הפחתת הזיהום הסביבתי. ישנם 1,100 מקרים של מוות מזיהום סביבתי בשנה. אוטובוס שאף קיבל את התקן הנדרש, עדיין מזהם כמו 40-30 כלי רכב".

יהונתן סורוצקין, פורום קהלת: "רוצים לשים פתרון על השולחן. ישנו צורך באגרות גודש דינאמיות. כלומר לגבות את המחיר האמיתי על השימוש בכביש. זה יצמצם את הפקקים, שבהם האוטובוסים עומדים. קביעת אגרת גודש תאפשר מימון של מה שאנחנו צריכים".

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה: "2,200 אנשים מתים מישראל כל שנה מזיהום אוויר, מחציתם מזיהום תחבורתי. חייבים למצוא פתרונות לרכבת הקלה שעד 2021 לא תעמוד בביקושים. אנשים תקועים ומבזבזים את זמנם. יותר נהגים יאפשרו לתחבורה הציבורית להיות יותר אטרקטיבית".

ח"כ גפני: "משרד האוצר, אל תשאירו אותנו עם אמירות שבלוניות. אני הולך לשבת עם שר התחבורה, ואתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת אחרת זה יתפוצץ לנו בפנים".

קוסאי עאסי, מנהל תחום מיסוי בינלאומי, משרד האוצר: "בהקשר של הנהגים אין שאלה שיש בעיה של מחסור בנהגים. לשם כך ב-2016 אכן התערבנו במטרה להעלות את השכר. אבל צריך לזכור שזהו שכר של חברות פרטיות שזוכות במרכז. מעבר למחסור בכוח אדם, יש סיבות אוביקטייבות כמו הכשרת נהגים, בדיקות רפואיות, פרקי זמן ארוכים בכהשרת נהגים חדשים. התחלנו בבדיקות רפואיות נוספות מעבר למרב"ד בכדי לקצר את הזמנים. רוצים גם להעביר את הטיפול ממשרד הבריאות לתחבורה כדי לאפשר טיפול מקצועי וקצר יותר. רוצים לתמרץ גם חברות לבצע הכשרות לנהגים בבתי ספר יעודיים. בנוסף יש צורך בסביבת עבודה נעימה. עושים הרבה פעולות לשיפור כמו מכירת כרטיסים או נתיבי הנסיעה. יצאו לדרך 160 קילומטר לתחבורה ציבורית ברשויות מקומיות בתוכנית "מהיר לעיר". בנוסף יש לנו 100 קילומטר נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". ח"כ זנדברג: "תכניסו זאת כמרכיב חובה, שכר נהגים למרכז". גפני: "כמה כסף אתם מעבירים לנושא של תחבורה ציבורית? ובפרט שכר הנהגים?". אריה זדה: "בחלק מהאשכולות הנהגים מקבלים 39 ש"ח לשעה, ובחלק 43 ש"ח לשעה".

גפני סיכם את הדיון: "אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה. אפנה לשר התחבורה, נעשה שלחן עגול בכדי לטפל בעניין. קיימים היבטים רבים והראשון שבהם הוא הנהגים. הטיפול בהם כולל גם הרחבה של המסופים והשירותים הנמצאים לנהג. חייבים לתת עדיפות לתחבורה הציבורית, נדרוש לדעת בפועל מה מתקדם".