הוועדה לזכויות הילד בכנסת קיימה (יום ג', 12.6.18) דיון מהיר בנושא "ראיון עם הרוצח של הילדה רוז פיזם פוגע בקטינים" על-פי הצעות ח"כ
מיכל רוזין (מרצ),
מיקי רוזנטל (
המחנה הציוני) ו
אכרם חסון (כולנו).
רוזין: "אני מאמינה מאוד בתקשורת חופשית ובזכות הציבור לדעת. תמיד נמנעתי מליזום הצעות חוק שיגבילו את כלי התקשורת. אך, לאורך השנים, יש אובדן דרך של כלי תקשורת שמוצאים לנכון לראיין כל רוצח או עבריין מין, והדבר פוגע מאוד בנפגעי העבירה, בין אם הם בחיים או לא. יש משמעות במתן במה בתקשורת לרוצחים, אנסים ובני משפחותיהם על-מנת שיגידו היה או לא היה, רצח או אונס. אני לא נגד זכות הציבור לדעת, אבל התקשורת צריכה לגזור על עצמה כללי אתיקה". יו"ר הוועדה השיבה: "אני עצמי חלוקה לגבי קיומו של הדיון הזה, מפני שהנושא הוא חשוב, אך מצד שני אנחנו נותנים כאן במה למשהו ולמישהו שאנחנו לא מעוניינים לתת לו במה".
חסון: "אי-אפשר לחפש רייטינג או כותרות על חשבון נרצחים ונפגעים. צריך להביא לסדר את העיתונאים ו
מועצת העיתונות. גם במדינה דמוקרטית לא הכל מותר. המקרה הזה חרה לי וכאב לי כאבא וסבא. נדרשת כאן חקיקה וניתן כולנו יד, על-מנת למנוע אסונות נוספים בעם ישראל". עו"ד כרמית פולק, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד: "יש דברים שהם אסורים על-פי חוק, אבל יש גם דברים שיש בהם טעם לפגם אפילו אם הם לא אסורים על-פי חוק. הבאה של האדם הזה בפני הציבור ולתת לו מקום להביע את דבריו ואולי אף להביע חרטה, פוגעת במשפחה שנפגעה מהעבירה".
עו"ד חגית מזרחי הלשכה המשפטית במשרד הרווחה: "אנחנו מעורבים בכל מיני מקרים בהם התקשורת חושפת אינפורמציה למעורבות קטינים. יש כלי תקשורת שלא מקבלים את המדרג של טובת הילדים אל מול זכות הציבור לדעת, ולא אכפת להם מי נדרס בדרך. כנראה שלגופי הרייטינג משתלם לפרסם ולהינזף". עו"ד מצדה מצלאווי, מחלקת ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "בחוק קיימים סעיפים שנותנים סמכויות לאסור פרסומים ונעשה בהם שימוש כשדברים מגיעים לידיעת גורמי הרווחה. היו מקרים שפנינו לבית המשפט על-מנת לאסור פרסום אבל ברוב המקרים אין יכולת למנוע את הפרסומים ואנחנו מגלים מאוחר מדי, בדיעבד".
אסף ליברטי, דובר שירות בתי הסוהר: "קודם כל חשוב לציין שלאסיר אסור להתראיין לתקשורת אלא באישור דובר השב"ס. מיותר לציין שהאסיר לא ביקש אישור לראיון המדובר, ונענש על כך בשלילת זכויות לקנטינה ופלאפון. אני דובר שב"ס מזה שנתיים ועד היום לא אפשרתי לאף אסיר להתראיין בזיהוי ובפירוט העבירות שביצע. כאשר אסיר מעלה בקשה אני בודק מספר היבטים: מטרת הפרסום, התנהגות האסיר, היבטים מודיעיניים ועמדת נפגעי העבירה, אשר תמיד מתבקשת, וכאמור, עד היום טרם אישרתי ראיון שכזה".
עו"ד מיכל גרוס,
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: "הרשות פועלת בעזרת סט של כללי אתיקה. בחמש השנים האחרונות היה רק מקרה אחד מצער ונקטנו צעדים נגדו. חשוב להגיד שאין לנו מנדט לבצע אסדרה על אתרי אינטרנט והראיון המדובר היה באתר מאקו ולא פורסם בכלי תקשורת עליו ישנה אסדרה. בשבוע שקדם לראיון אכן שודרו בקשת קדימונים לאתר מאקו לקידום הראיון אבל הפיקוח על הפרסומות, שהם כל תוכן אשר ממומן, הוא אחר לגמרי ואנחנו מוגבלים בתחום הזה".
ח"כ רוזין העירה כי אם כך יש לחוקק יותר פיקוח על הפרסומות ועו"ד גרוס השיבה: "בוועדה המשותפת שהוביל ח"כ
יואב קיש רצו להוריד את הפיקוח על הפרסומות לחלוטין והיינו צריכים להיאבק להשאיר את המעט הקיים".
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, סיכמה: "חייבים להסדיר את המצב הקיים, אחרת אנחנו נכשיר למעשה את השרץ. יש פה פרצה שלא רק שכל מה שאסור לשדר בטלוויזיה יהיה באינטרנט, אלא גם ניתן לפרסם בטלוויזיה שבאינטרנט קיים הפרסום האסור. ברור שהרשות השנייה חייבים לשבת עם מי שצריך בכדי לבדוק החלה של הקוד האתי גם במקרים מסוג זה, ואם זה יידרש, נבדוק גם אנחנו כיצד ניתן לסייע לכם משפטית".