יהדות התורה מתנגדת לקידום חוק המואזין

ועדת החוקה חוק ומשפט התכנסה (יום ג', 19.6.18) לדיון ראשון להכנה לקריאה ראשונה של הצעות החוק למניעת מפגעים (תיקון - איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה) שיזמו הח"כים מרדכי יוגב ונוספים והח"כים רוברט אילטוב ונוספים.

הצעת החוק של ח"כ יוגב ונוספים קובעת איסור על הפעלת מערכת כריזה בבית תפילה המצוי באזור מגורים בשעות הלילה (23:00 עד 07:00 למחרת). עם זאת מוצע להעניק לשר להגנת הסביבה, בהסכמת שר הפנים, סמכות לקבוע בצו מקרים בהם יותר השימוש במערכת הכריזה בשעות האמורות. בנוסף, מוצע לקבוע באופן מפורש כי אדם לא יפעיל מערכת כריזה בבית תפילה המצוי באזור מגורים, בניגוד להוראות החוק למניעת מפגעים וכן קנס של 10,000 שקל למי שהפר את ההוראות ואף לקבוע עונש מינימלי של 5,000 שקל על מי שהורשע בעבירה לפי חוק זה.

הצעת החוק של אילטוב ונוספים קובעת באופן גורף כי כל הפעלה של מערכת כריזה בבית תפילה (בכל שעות היום ובכל מקום), תיחשב לרעש חזק או בלתי סביר האסור על-פי סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים. גם לפי הצ"ח זו מוצע להעניק לשר להגנת הסביבה, בהסכמת שר הפנים, סמכות לקבוע בצו מקרים שבהם יותר שימוש במערכת הכריזה.

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית בלבד, בכפוף לתנאים לפיהם הצעות החוק לא יקודמו מעבר לקריאה הטרומית עד לקבלת מסקנות צוות משותף לשר להגנת הסביבה, השר לבט"פ ועוד, שטרם הוגשו. כמו-כן, נקבע בהחלטה כי בטרם יובאו הצעות החוק לדיון בקריאה הראשונה, הן יוחזרו לדיון בוועדת השרים. בנוסף, בעת אישור הצעות החוק בקריאה הטרומית במליאת הכנסת הבהיר השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, שהמתווה שיקודם הוא רק זה שנכלל בהצעת החוק של ח"כ יוגב ולא הנוסח הרחב המטיל הגבלה כללית על הפעלת מערכת כריזה.

היועמ"ש לוועדה עו"ד גור בליי ציין כי "בדין הקיים ניתן למצוא מענה לסוגי מטרדי הרעש שאליהם מתייחסות הצעות החוק בדיוק ולכן השאלה היא יותר של גיבוש פתרונות בהסכמה כפי שנהוג כיום או של אכיפה". עוד אמר כי "אף אם יש מקום לשקול הסדרה חקיקתית מפורשת של סוגיית הרעש של בתי תפילה בשל רגישותו, הרי שקביעת ענישה מחמירה יותר דווקא על בתי תפילה ביחס למוקדי רעש אחרים מעוררת קשיים במישור החוקתי".

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי: "הצעת החוק שהגישו הח"כים מיותרת כי יש את כל הכלים למשטרה למה אתם לא פועלים?" במענה לטענות אילטוב על עיכוב הצעת החוק השיב כי הצעת החוק החלה את דרכה בוועדת הפנים שלא רצתה בה ולאחר מכן הועברה לוועדת החוקה. עוד אמר כי אף נקבע מועד לדיון בהצעת החוק כבר לפני מספר חודשים שבוטל לבקשת הקואליציה.

ח"כ מרדכי יוגב (הבית היהודי): "אחד הצרכים הבסיסיים הוא שנתו של אדם. ביהדות אם גזלת כסף אתה יכול להשיב ואם גזלת שינה לא. אנחנו עדים לתופעה כבר שנים אך לאחרונה הופנו רמקולים במכוון והחוק לא נאכף. אני מעריך את האנשים המאמינים המוסלמים והערבים ואין בלבי שנאה לשום אדם בעולם, מטרתי לאפשר מנוחה לכל אדם בישראל. אין כאן שום מחשבה להכניס אצבע בעין לאף אחד אלא לטפל בבעיה. כתוצאה מפניות של תושבים ערבים צמצמתי את החוק רק לשעות המנוחה ולילה".

אילטוב: "יש פה עניינים קואליציוניים שמנסים לטרפד את החוק אבל לא יכול להיות שהצ"ח לא נדונה תקופה כה ארוכה. שנה וחצי אתה תוקע את הצעת החוק ואז מפנה את השאלה למשטרה. אם הוועדה עמוסה אפשר להעביר לוועדת הכנסת שתכריע על ועדה אחרת. הגענו להסכמות מול כל הדרגים לפי הסכמות הקואליציה אז אנחנו מבקשים להתנהל בצורה מכובדת ולא לתקוע את החוק. בהתייחסו לדברי ח"כ מקלב על התנגדות סיעתו אמר כי "או שתהיה משמעת קואליציונית או שלא יהיו הסכמות".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) התפרץ לדבריו של ח"כ יוגב ואמר כי הוא מחרים את הדיון במחאה: "זו הצעה גזענית ואין לכנסת זכות לדון בה. אתם מתנחלים עבריינים".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "הבעיה היא לא של חקיקה אלא של מדיניות ומה תעזור עוד הצעת חוק שלא תיאכף? הרי החוק כבר היום נותן מענה. הצעת החוק הובלה לכיוון של פגיעה ברגשות דת. היא מתסיסה ומסוכנת ביותר. לכן אנחנו לא יכולים לתמוך בהצ"ח. החוק יפגע בסוף רק בבתי תפילה במגזר היהודי ונראה אכיפה בסליחות ובשמחת בית השואבה". ח"כ יוגב הגיב לדבריו: אז ניכנע להסתה של ח"כים ערבים אלימים?"

ח"כ יהודה גליק (הליכוד): "יש פה שני צדדים צודקים הן אלו שרוצים לישון ומפריעה להם קריאת המואזין והן אלו הרגילים לכרוז. כמי שהשתתף בלא מעט שיחות ראיתי שמפקדי התחנות ידעו לנהל הידברות טובה. ברמלה כיוונו רמקולים לכיוונים אחרים ובבית צפאפא סידרו מכשירים מיוחדים. חקיקה דתית שכתוב בה ספציפית איסור על בתי תפילה אף פעם לא מקדמת שום דבר. החוק לא ישיג שום הישג בעיקר כשנציגי המשטרה אומרים שהכלים קיימים".

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני): "כל עניין הצעות החוק הוא פופוליזם, התרסה והסתה ללא שום רצון לפתור את הבעיה. כל הכלים נמצאים ברשותנו ולא בכדי ועדת השרים לענייני חקיקה דאגה לוודא שהצעת החוק לא תקודם. לא בכדי יש פה אחדות נדירה בין החרדים, האופוזיציה וח"כ גליק מהקואליציה. על הדרך אתם פוגעים בעקרונות חוקתיים של חופש הדת, בזכות לשוויון ובמבחן ובמידתיות. כל זה כדי לפגוע בזכויות המיעוט.

ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני): "זו מדינה שיש בה ייחוד ואנחנו חייבים לכבד זה את זה. המוסלמים הם לא אורחים כאן, הם פה כאנשי קבע ויש לכבדם. אם צריך תמצאו תקנה אחרת אבל אל תשימו אצבע בעין למוסלמים בישראל. כמו שאני דרוזי מכבד את היהודים והמוסלמים תכבדו גם אתם. זו סתם פוליטיקה זולה".

ח"כ מוסי רז (מרצ): "יש כאן בעיה שאי-אפשר להתעלם ממנה והשאלה איך מתמודדים איתה. עוד פעם לכסח ולהראות שיש לנו כוח? יש לנו חקיקה קיימת והדברים צריכים להיעשות בהידברות. זה מצטרף לעוד דברים שנעשו בשבועות האחרונים, כמו דוחות ברובע המוסלמי למתפללים על הקמת רעש ברמדאן, מונעים להכניס שמיכה וכרית לתפילה הלילית בהר-הבית. יש פה קונספט של עליהום ושני הצדדים מפסידים".

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) ציטטה ממכתב תלונה שקיבלה על רעש מצפירות כניסת השבת בבני ברק ועל כך שתושבי רמת גן פונים למוקד המשטרתי והתלונות לא מטופלות. כמו-כן סיפרה על תלונות שהגיעו אליה כראש עיריית הרצליה וכיצד ניגשה לבית הכנסת ופעלה בהידברות. "האם יעלה בדעתנו למנוע תקיעת שופר בחמש בבוקר? זה חוק מפלג שמביא לשנאה גם כלפי דתיים וחרדים. במדינה מפולגת עם צבע אדום בדרום חסרות צרות שבחרנו להביא עפיפון תבערה לתוך הכנסת?"

רפ"ק עידן כץ ע' יועמ"ש משטרה: "מדובר על עבירה של אוכלוסייה נורמטיבית ולכן היא נאכפת במדורג תחילה בהידברות והגעה להבנות ורק לאחר שלא מגיעים לעמק השווה נעשית אכיפה. זהו מצב רגיש בלי קשר לסוג האוכלוסייה. בכל שנה נפתחות אלפי פניות על הפרעות של בתי תפילה והן זוכות למענה".

עמיחי לנגפלד חבר מועצת העיר לוד: "הרעש הופך למטרד רק בגלל השעות והעוצמה. אנחנו חסרי אונים בבתים שלנו שאנחנו לא יכולים לעזור לילדים שמתעוררים ב-4 בבוקר מהרעש ובפגיעה בעובדים ובסטודנטים. היינו כל הזמן בהידברות ובסוף חברי מהמגזר הערבי אמרו שאם אנחנו לא נפעל בחקיקה זה לא ישתנה".

רותם ינאי סגן ראש עיריית כרמיאל: "אין שום הצעה נגד ערבים או יהודים. כולנו סובלים מזה. בדיוק כמו שהיינו אוכפים מסיבות, המשטרה יודעת לעשות את זה". שבות תושבת לוד: "יש לי חברים ושכנים ערבים ואני לא נגדם אבל כל לילה ב-4 בבוקר אני צריכה להתמודד עם הילדים שלי ולשים קונסילר כדי לצאת מהבית. כל האימהות הערביות סובלות כמוני ואין סיבה שזה יקרה ושאנחנו נמשיך לספוג את זה".