שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, דחה (יום ג', 19.6.18) עתירה נגד חברותם של שישה נציגי הקרן הקיימת במועצת מקרקעי ישראל בת 13 החברים.
את העתירה הגישו ועד ראשי הרשויות הערביות, עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת במקום. הם טענו, כי מאחר שהקרן הקיימת מחויבת למטרותיו של העם היהודי, הרי שהייצוג הניכר שניתן לה במועצה מהווה פגיעה בעקרון השוויון ובזכויותיהם של ערביי ישראל.
סולברג אומר, כי הרכב המועצה - שנקבע בחוק ראשי - איננו פוגע בעקרון השוויון. נוכחותה של קק"ל במועצה היא הכרחית, שכן זו הוקמה כדי לנהל את קרקעות המדינה וקרקעות קק"ל גם יחד. אין זה סביר שקרקעות קק"ל ינוהלו בלא שתהיה לה מעורבות בכך, והחלופה היא ויתור בלתי רצוי על האופי הציבורי של קרקעותיה.
סולברג מוסיף: "מועצת מקרקעי ישראל מחויבת בהחלטותיה לעקרון השוויון. גם נציגי קק"ל, בכובעם כחברי מועצה, מחויבים לכך. לא הונחה לפנינו תשתית שלפיה מתנערים נציגי קק"ל ממחויבות זו. במצב דברים זה, טענת העותרים להפליה מבוססת על תחושתם הסובייקטיבית, שאינני מקל בה ראש, ועל חששותיהם מפני פוטנציאל ההפליה בפועל. ברם, לא די בכך כדי לבסס טענת הפליה. עד שאנו דנים אם הפליה היא פסולה בגלל מניעיה או בגלל תוצאותיה, עלינו לחזות בקיומה".
עוד אומר סולברג, כי ניתן היה לדחות על הסף את העתירה בשל השיהוי הכבד בו הוגשה, שכן נציגות קק"ל נקבעה לפני 23 שנים, אך השופטים החליטו לדון בטענות לגופן בשל חשיבות הנושא. העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים
דוד מינץ ו
יוסף אלרון הסכימו עם סולברג. את העותרים ייצגו עוה"ד סוהאד בשארה, רג'ד ג'ראיסי ו
חסן ג'בארין; את הכנסת ייצגו עוה"ד
איל ינון ואביטל סומפולינסקי; את המדינה ייצגו עוה"ד נחי בן-אור, שי כהן ו
תדמור עציון; ואת קק"ל - עוה"ד
אלון גלרט ו
ינקי פפר.