בג"ץ דחה (יום ב', 2.7.18) עתירה שביקשה להורות לפתוח בחקירה נגד
דינה זילבר,
רחל שילנסקי ודורית יפרח-דרורי - עובדות הפרקליטות שהיו מעורבות בניסיון לשנות את תצהירו של ד"ר
חן קוגל בעניינה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק.
פורמן-רזניק פנתה לבית הדין לעבודה לאחר שמשרד הבריאות מנע ממנה - על-פי דרישתו של פרקליט המדינה,
שי ניצן - להיכנס לתפקידה כמנהלת האגף לרפואה משפטית במכון הפתולוגי, בשל ביקורתו של ביהמ"ש המחוזי עליה במשפט זדורוב. קוגל, מנהל המכון, הכין תצהיר התומך בעמדתה של פורמן-רזניק. שלוש הפרקליטות דרשו ממנו לשנות את תצהירו: יפרח-דרורי שייצגה את המדינה בתיק, שילנסקי שהיא מנהלת המחלקה למשפט עבודה וזילבר שהיא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. קוגל סירב והתצהיר הוגש כמות שהוא.
נציבת הביקורת דאז על הפרקליטות,
הילה גרסטל, קבעה שהייתה זו התערבות פסולה בהליכים. היועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין, דחה בלחצו של ניצן את קביעתה של גרסטל וביומו האחרון בתפקיד החליט שלא לפתוח בחקירה נגד השלוש (ונגד המשנה דאז אורית קורן, שהייתה גם היא מעורבת בפרשה). מחליפו,
אביחי מנדלבליט, אימץ את עמדתו ואף מנע מלשכת עורכי הדין לדון בצד המשמעתי של התנהגותן, למרות קביעתה העקרונית שהיא הייתה פסולה.
התנועה למשילות ולדמוקרטיה ביקשה מבג"ץ להפוך את החלטתם של וינשטיין ומנדלבליט, בטענה שהיו מצויים בניגוד עניינים אישי ומוסדי כאשר קיבלו החלטות בנוגע לכפופות אליהן - בעיקר זילבר וקורן. אולם השופט
אורי שהם דחה טענה זו. לדבריו, "חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי, בבואו להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין, גם אם מדובר בגורמים במשרדו הכפופים אליו. ככל שהוא חש כי יקשה עליו לקבל החלטה מעין זו, הדעת נותנת כי הוא יעביר את הטיפול בנושא לגורם אחר במערך התביעה, על-מנת שזה יקבל החלטה לגופו של עניין".
לדברי שהם, אין בסיס לטענות בדבר משוא פנים שהועלו נגד וינשטיין ובוודאי שלא לטענות נגד מנדלבליט. עוד הוא אומר, כי אין מקום להורות על חקירה פלילית לפני שנקבע האם בכלל נפל פגם בהתנהלותן של שלוש הפרקליטות.
המשנה לנשיאה,
חנן מלצר, הסכים עם שהם ולצד זאת הדגיש: "בתצהיר - כמו בעדות - יש להצהיר את האמת, את כל האמת ואך ורק את האמת, וראוי שכל מי שעוסק בהכנת תצהיר, או חותם על תצהיר יקפיד על קיום דרישה משולשת זו". הוא קרא לפרקליטות להביא בחשבון בעתיד את עמדתה של ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, לפיה אין מקום להתערבות או לחץ בנוגע לתצהירים של עובדי מדינה, וכל שניתן הוא להפנות את תשומת ליבו של המצהיר לעובדות שאולי לא שם לב אליהן.
השופט
ג'ורג' קרא הסכים עם שהם ומלצר. את התנועה ייצגו עוה"ד שמחה רוטמן וזאב לב, ואת המדינה - עו"ד נחי בן-אור.