שר החוץ הבריטי, בוריס ג'ונסון, התפטר (יום ב', 9.7.18) בשל מחלוקת קשה עם ראש הממשלה, תרזה מיי, בנוגע לאופן בו תפרוש בריטניה מ
האיחוד האירופי במארס הבא. התפטרותו של ג'ונסון באה פחות מיממה לאחר זו שדיוויד דייוויס, השר הממונה על הברקזיט, התפטר מאותה סיבה.
מיי מובילה קו של "ברקזיט רך", שמשמעותו שמירה על קשרים קרובים עם האיחוד האירופי בתחומי החוץ והביטחון, ושאיפה ליצור הסכם סחר חופשי עם האיחוד. ג'ונסון, לשעבר ראש עיריית לונדון ומי שהוביל לנצחונם של חסידי הברקזיט במשאל העם לפני שנתיים, תומך בהיפרדות חדה בהרבה. התפטרותו של ג'ונסון מעמיקה את המשבר בממשלתה של מיי, ימים אחדים לאחר שזו אישרה את תוכניתה לביצוע הברקזיט.
ג'ונסון חלק בפומבי מספר פעמים על האסטרטגיה של מיי, ובשיחות פרטיות טען ש"לממשלה אין ביצים"; הוא גם השווה, בצורה בלתי מחמיאה, את דרך ניהול המו"מ של מיי לזו של הנשיא
דונלד טראמפ. בסוף השבוע שעבר דווח, כי מיי שקלה לפטר את ג'ונסון אך נמנעה מכך. לשכתה של מיי פרסמה בשעה 15:00 שעון לונדון (17:00 שעון ישראל) הודעה קצרה: "ראש הממשלה קיבלה היום אחרי הצהריים את התפטרותו של בוריס ג'ונסון מתפקיד שר החוץ. הודעה על מחליפו תפורסם בקרוב. ראש הממשלה מודה לבוריס על עבודתו".
מיי ניסתה קודם לכן לייצב במהירות את ממשלתה, כאשר מינתה את דומיניק ראב למחליפו של דייוויס - אך כעת ניצבת בפני משבר חמור עוד יותר. דייוויס טען, כי בריטניה מוותרת בקלות רבה מדי לאיחוד האירופי, נותנת יותר מדי ומקבלת מעט מדי. מכתב ההתפטרות של ג'ונסון טרם פורסם ולכן לא ידוע האם בפיו ביקורת דומה. מיי דחתה את טענותיו של דייוויס וכתבה לו בתשובה, כי הממשלה השיגה התקדמות ניכרת בבקרזיט וכי הצעדים שאישרה "מחזירים ללא ספק את הכוח מבריסל לבריטניה".
השאלה המרכזית כעת היא כיצד יגיבו תומכים אחרים של "הברקזיט הקשה". אם שרים נוספים יתפטרו, יתערער עוד יותר מעמדה של מיי - שספגה מכה קשה לאחר שהשמרנים איבדו את הרוב המוחלט בפרלמנט בבחירות שהיא יזמה את הקדמתן. על-מנת ליזום הצבעת אי-אמון ב-מיי, יש צורך בתמיכתם של לפחות 48 מבין 315 חברי הסיעה בפרלמנט - אך כדי להדיח אותה יש צורך ברוב מוחלט שלהם.
התוכנית שאישרה ממשלת בריטניה בסוף השבוע שעבר כוללת את העמדות המרכזיות הבאות אותן תציג במו"מ עם האיחוד האירופי: מניעת כניסה חופשית של אזרחי האיחוד לבריטניה, אזור סחר חופשי בין בריטניה לאיחוד עם כללים שיהיו טובים לשוק העבודה בבריטניה, יכולת להגיע להסכמי סחר עם מדינות אחרות, המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם אירופה, מדיניות חוץ עצמאית תוך שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, הפסקת סמכותו של בית המשפט האירופי לצדק והבאת כל החוקים והתקנות לאישור הפרלמנט.
