פסק דין שניתן (יום ד', 18.7.18) בבית המשפט הגבוה בלונדון [המקביל למחוזי בישראל] עשוי להביא לכך שאמצעי התקשורת בבריטניה לא יוכלו לפרסם את שמותיהם של חשודים. בית המשפט קבע, כי על רשת BBC לפצות ב-210,000 ליש"ט את הזמר קליף ריצ'רד, בשל סיקורה של פשיטה על ביתו בשנת 2014 בחשד לביצוע עבירות מין שלושה עשורים מוקדם יותר. ריצ'רד לא הועמד לדין והמשטרה אף פיצתה אותו ב-400,000 ליש"ט.

השופט אנתוני מאן קבע, כי מנהלי הרשת העדיפו את הסקופ על פני טובת הציבור, וכי הסיקור פגע בפרטיותו של ריצ'רד. מאן מתח ביקורת על היבטים רבים בסיקור של רשת השידור הממלכתית. בין היתר נקבע, כי כתב הרשת, דן ג'ונסון, למעשה אילץ את המשטרה לשתף איתו פעולה, לאחר שהבהיר שיפרסם את המידע שבידיו גם בלא תגובתה. עוד נמצא, כי הרשת העניקה לריצ'רד זמן מועט מדי להגיב על הידיעה, וכי הרשת הפרה הסכם עם ITN
המתחרה בכך שהשתמשה במסוק המשותף לצילום החיפוש מבעד לחלונות דירתו של ריצ'רד.

מאן קבע, כי זכותו של ריצ'רד לפרטיות גוברת על זכותו של
BBC לחופש ביטוי. התאגיד הפר את פרטיותו של ריצ'רד ב"צורה רצינית ולעיתים סנסציונית" בלא הצדקה משפטית. מאן הדגיש, כי היה פוסק נגד התאגיד גם אם הדיווח היה מינורי יותר ולא היה כולל את הצילומים מן המסוק.

פרשנים משפטיים אומרים, כי משמעות פסק הדין היא איסור פרסום שמותיהם של חשודים לפני שמוגשים נגדם כתבי אישום. האיסור, שכבר זכה לכינוי "חוק קליף", עלול להקשות על השגת עדויות, שכן כידוע - קיימים מקרים בהם עדים נוספים מתייצבים במשטרה לאחר הפרסום הראשוני. עוד מועלות טענות על פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות.

הרשת הודיעה, כי בכוונתה לערער על פסק הדין שלדבריה מהווה פגיעה קשה בחופש העיתונות ולעבר סודיות משטרתית. קודם לכן התנצלה הרשת על חוסר הנעימות שנגרמה לריצ'רד, והודתה שהיו שגיאות באופן הסיקור (גם אם לא בתוכנו). הצילומים יצרו תחושה של בהילות ורצינות שלא שררו בפועל במהלך החיפוש, שעסק בחשד לפיו ריצ'רד תקף מינית קטין בשנת 1985.

התקשורת הבריטית נוהגת לפרסם את שמותיהם של עצורים או כאשר נערכים חיפושים בבתיהם. יצוין, כי החוק בישראל אוסר לפרסם שמות חשודים במשך 48 שעות או עד הבאתם בפני שופט, וכי פסיקת בית המשפט העליון היא שככלל יש לפרסם שמות חשודים ושחופש הביטוי גובר על הזכות לשם טוב.

פרופ' צ'רלי בקט מבית הספר לכלכלה בלונדון אמר לטיימס, כי הוא צופה שחשודים ישתמשו בפסק דינו של מאן ככלי לסתום את פיה של התקשורת. "ייתכן שה-BBC הגזים בסיקור, אך הוא לא פרסם דבר שלא היה נכון", הדגיש בקט. אגודת העורכים הבריטית כינתה את פסק הדין "קיצוני" וטענה ששינוי שכזה צריך להיעשות בחקיקה ולא בפסיקה. במאמר המערכת שלו על פסק הדין מזהיר טיימס, כי יישום פסק דינו של מאן עלול לפגוע בחקירות עתידיות ובביקורת התקשורתית והציבורית החיונית על עבודת המשטרה.