|
מנוחין. שווה 500 מיליון [צילום: גוסטבו גרלו, AP]
|
|
|
|
|
ממשל טראמפ בוחן את האפשרות להעביר בלא חקיקה הטבות מס בסך 100 מיליארד דולר, בשנה שיינתנו בלעדית לעשירונים העליונים - מדווח (יום ג', 31.7.18) ניו-יורק טיימס.
הצעד שעל הפרק הוא התאמה לאינפלציה של עלות ההשקעות, המשמשת לחישוב רווחי הון. למשל: אם אדם רכש מניות ב-1,000 דולר בשנת 2000 ומכר אותן ב-1,500 דולר בשנת 2018, עליו לשלם מס על רווח של 500 דולר. אולם אם האינפלציה באותה תקופה הייתה 10%, הרי שערכים ריאליים הוא רכש את המניות ב-1,100 דולר, כך שהרווח לצורכי מס הוא 400 דולר בלבד. המס על רווחים כאלו הוא לרוב 20%.
שר האוצר, סטיב מנוחין, אמר בשבוע שעבר - בראיון שהתקיים בשולי פגישת קבוצת G20 בארגנטינה - כי משרדו בודק האם יש לו סמכות חוקית לבצע התאמה לאינפלציה של עלות ההשקעות, בלא צורך בחקיקה העלולה להיתקל בהתנגדות קשה. האוצר בוחן כיצד לשנות את ההגדרה של "עלות", כך שבסיס הנכס - כולל נדל"ן ומניות - יותאם לעליית המדד שבין הרכישה לבין המכירה.
"אם זה לא יכול להיעשות בהליך חקיקה, נבדוק אלו כלים יש למשרד האוצר לעשות זאת בעצמנו ונשקול זאת", אמר מנוחין. הוא הדגיש, כי טרם נקבע האם אכן משרדו יכול לפעול בלא חקיקה: "אנחנו בוחנים את זה אצלנו, ואנחנו בוחנים גם את ההשלכות על הכלכלה ועל הצמיחה". בישראל נהוגה התאמה שכזאת מאז האינפלציה המשתוללת של תחילת שנות ה-80, אך בארה"ב החישוב הוא עדיין נומינלי.
מדובר בהתאמה הגיונית כשלעצמה מבחינה כלכלית, אך יש לשקול את משמעותה מבחינה כלכלית רוחבית. באופן נקודתי, מאחר שהיא תיטיב רק עם בעלי נכסים - היא תיתפס כהטבה נוספת עם עשירי ארה"ב. רפורמת המס בסך 1.5 טריליון דולר שהעביר הממשל אשתקד, תעניק גם היא הטבות לטווח ארוך בעיקר לעשירונים העליונים - הנחשבים למצביעי הרפובליקנים. טראמפ עצמו, כאיש עסקים מוביל, הוא תומך נלהב בהקלות למגזר העסקי ולעשירונים העליונים, וטוען שכך ניתן להיטיב עם הכלכלה כולה, משום שהן ימריצו את הפעילות ואת הצמיחה. גישה זו שנויה במחלוקת עזה בין כלכלנים, שכל אחד מהם מציג ראיות משלו לנכונות עמדתו.
גם לגבי ההשלכות של קיצוץ מס רווחי ההון קיימת מחלוקת דומה. כלכלנים בעלי גישה שמרנית טוענים, כי הדבר יוביל למימושי נכסים ובכך להגברת הפעילות. כמו-כן, הגדלת ההכנסה הפנויה של השכבות העליונות תאפשר להן לצרוך יותר - מצב המגביר את הצמיחה - או לחסוך יותר, וכך להקטין את החוב הלאומי. בעלי גישה ליברלית טוענים, כי מדובר בצעד שרק יעשיר עוד יותר את העשירים וישחק לידיהם של מי שיודעים כיצד לנצל פרצות בחוקי המס.
הטיימס מציין, כי הרפורמה במס כמעט ולא נגעה במס רווחי ההון. מחקרים עצמאיים מעלים, כי העשירון העליון משלם 97% ממס זה, וכי שני שלישים מרווחי ההון הם נחלתו של המאיון העליון - כך שברור שכל הטבה בתחום זה תגיע בלעדית לכיסיהם של עשירי ארה"ב. אם הממשל יבחר להעניק את ההטבה שלא בחקיקה ראשית, קרוב לוודאי שבית המשפט יתבקש לקבוע האם הצעד חוקי. ייתכן שההכרעה תגיע לפתחו של בית המשפט העליון - בו צפוי, החל מסוף השנה, רוב לשמרנים.
בית הספר וורטון למינהל עסקים - אחד המוסדות האקדמיים המובילים בארה"ב בתחום זה - בדק ומצא, כי התאמה לאינפלציה של העלות תעניק הטבות מס בסך 102 מיליארד דולר, ש-86% מהן יגיעו לעשירון העליון. דוח של מרכז המחקר של הקונגרס צופה, כי קרוב לוודאי שעלות ההטבה תקזז את כל הצמיחה שהקיצוץ במס יעניק לכלכלה האמריקנית. במילים אחרות: העשירים ייצאו נשכרים, בעוד יתר האמריקנים יממנו את ההטבה. מנוחין עצמו הוא אחד השרים העשירים ביותר בתולדות ארה"ב: פורצ'ן העריך אשתקד, כי שווי נכסיו מתקרב ל-500 מיליון דולר.