|
|
[צילום: אבי דישי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ועד עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים, המאגד תתחתיו 12,000 עובדים, הודיע היום (ג') על כוונתו לשבות מה-5.8, יום ראשון הקרוב, על-רקע משכורות נמוכות ועומס בבתי החולים. לדברי הוועד, בראשות אלי בדש, לפני 22 שנה המליצה ועדה של הכנסת להצמיד את שכר העובדים בבתי החולים הממשלתיים לשכר של עובדים מקבילים בבתי חולים שאינם ממשלתיים (בעיקר של שירותי בריאות כללית) אולם בפועל ההצמדה לא התרחשה והשכר נותר נמוך, אף שבתי החולים עצמם התרחבו ועומס העבודה גבר מאוד.
עובדי המינהל והמשק בבתי החולים הם העובדים שאחראים על שירותי ניקיון, הזנה, כביסה, שינוע מטופלים, נהגים, אפסנאי ציוד רפואי (כולל אחריות על ציוד סטרילי) אנשי תחזוקה וחלק מן האדמיניסטרציה. גם אנשי אבטחת הסייבר ותחזוקת מערכות המחשוב של בתי החולים מאוגדים תחת ארגון זה. בניגוד לחברות אחרות שיכולות להתנהל לזמן קצר ללא עובדי משק ומינהלה, הרי שבית חולים אינו יכול למעשה להתנהל תחת שביתה כזו.
רשימת בתי החולים הממשלתית כוללת את: שיבא-תה"ש (בתל אביב), רמב"ם ובני ציון (בחיפה), אסף הרופא (ראשל"צ), ברזילי (אשקלון), רבקה זיו (צפת), גליל מערבי (נהריה), וולפסון (חולון), פוריה (אזור הכינרת), והלל יפה (חדרה). ניתן לראות כי השביתה עלולה להשאיר אזורים גאוגרפיים מסוימים, בעיקר בצפון הארץ, ללא בית חולים מתפקד נגיש.
כמו-כן ישבתו בתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים (שערי מנשה, באר יעקב, אברבאנל, איתנים, מזור, מעלה כרמל, לב השרון (פרדסיה), באר שבע, כפר שאול, נס ציונה), וכן בית החולים הגריאטרי. בית החולים סוראסקי-איכילוב, שהוא בית חולים ממשלתי-עירוני, אינו נכלל בשביתה.
אלי בדש, יו״ר ועד מנמ"ש (מינהלה ומשק), אמר היום כי: ״אנחנו יוצאים למאבק לאחר שנים של סחבת. המדינה חייבת להבין שללא העבודה הקשה והמאומצת של עובדי מינהל ומשק, לא תהיה מערכת בריאות״.
לדבריו, המאבק נסוב סביב כמה סוגיות עיקריות: הגדלת מספר התקנים של עובדי מינהלה ומשק בהתאם לגידול בפעילות של בתי החולים. לדברי בש, מעולם לא נקבעו תקנים לעובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים, ומחלקות שלמות נפתות מבלי שברור מהיכן יגיעו העובדים עבורן. בסופו של דבר התוצאה היא עומס בלתי נסבל על העובדים הקיימים.
הסוגיה השנייה היא כמובן השכר. כאמור, הציפייה היא להשוות את השכר לזה של עובדי בתי החולים של קופות החולים, כפי שנקבע כבר לפני יותר מ-20 שנה בוועדה של הכנסת שהוקמה אז לבחון את הנושא. אולם, מאז לא התקבלה החלטת ממשלה בעניין והשכר לא השווה. שינוי כזה יכול להעלות את שכר העובדים ב-10%-15% בממוצע (ומכאן אפשר לראות מדוע מערכת הבריאות עדיין לא הצליחה למצוא כיצד לתקצבו).
למעשה, דרגות השכר של עובדי המשק בבתי החולים לא עודכנו זה 20 שנה. כמו-כן ישנם עובדים שמשתכרים מתחת לשכר המינימום, ואף שהם מקבלים באופן קבוע "תוספת חוק" כדי שיעמדו ברף השכר, הרי ששכרם למעשה אינו חוקי. הוועד קורא לביטול דרגות השכר הנמוכות.
שנית, הגדרת התפקידים: "ישנם היום תפקידים חדשים בתחום המינהלה והמשק, לדוגמה תפקידי המחשוב ואבטחת המידע, אולם המדינה לא מגדירה כי לכל בית חולים חובה להעסיק מומחה בתחומים הללו".
